טז, ד
דלאחר הבירור דבחי' ב"ן דתוהו עכשיו ע"י שם מ"ה דתיקון אז יתעלה בחי' ב"ן לשרשו להיות בבחי' ס"ג דתוהו שהוא הי' למעלה מבחי' מ"ה דתיקון קודם השבירה כמ"ש לפני מלך מלך כו'. ולפ"ז יהי' בחי' המקבל דעכשיו שהוא בחי' ב"ן למעלה משם מ"ה המשפיע לאחר שלימות הבירורי' דעכשיו לרפ"ח ניצוצין דתוהו שבבחי' ב"ן ע"י תו"מ דתיקון וז"ש א"ח עט"ב וכן (ישעי' מג, יט) הנני עושה חדשה כו' (ירמי' לא, כא) נקבה תסובב גבר שהוא בחי' ב"ן שיהי' עטרת לבעלה בחי' שם מ"ה כו' וד"ל:
(לג) והנה באמת יש להבין בזה דאיך אפשר להיות שיהי' בחי' ב"ן למעלה מבחי' מ"ה מאחר שעיקר ענין הבירור דשם מ"ה לב"ן היינו מה שכח השכל שבמוח שליט על המדות שבלב כנ"ל וא"כ איך יעלו למעלה מכח החכמה המברר ומתקן אותם להיות בבחי' ההתכללות שהוא החלישות היפוך התקיפות והחוזק כנ"ל. וזה א"א לומר שלאחר בחי' התקון הזה דשם מ"ה שיעלו המדות הטבעיים לשרשם בבחי' ס"ג שלמעלה מבחי' מ"ה דחכמה דהיינו שיחזרו המדות הללו להיות בבחי' התקיפות והחוזק היפוך בחי' הביטול דחכמה והוא שיעלו לבחי' ס"ג אותיות גס בבחי' יש מורגש מצד עוצם התוקף כו' כנ"ל. דא"כ הדרא קושיא לדוכתא דמה הועיל בחי' התקון דחכ' להיות בחי' התכללות המדות מצד החלישות שהוא ענין הביטול להיות רך כקנה כנ"ל אחר שחזרו המדות הטבעיים אח"כ למקומם ושרשם בבחי' עצמיות שלהם שהוא עוצם התקיפו' והחוזק שאז לא יוכלו לסבול זא"ז והיו בבחי' יש מורגש כל א' בפ"ע דוקא כנ"ל הרי בהכרח שיהיה בהם ענין הנפילה וירידה למטה מאד שהוא בחי' הגסות דיש נפרד כנ"ל כמו שהי' השבירה מטעם זה תחלה וא"כ לא הועיל בחי' התקון דחכמה כלום בהם וד"ל. (ויובן זה ע"ד דוגמא גם למטה בעבודה שבלב בתפלה שנתפעל במדות שבלב מצד ההתבוננות לבד שכח השכל והשגה האלקית מאיר במדות דאוי"ר שבלב להיות בבחי' הביטול דאין דוקא הנ"ל שהוא כענין המוח ששליט על הלב. ואמנם לאחר שיתגברו התפעלות המדות שבלב בבחי' עצמיות שלהם יעלו למעלה מכח השכל להיות בבחי' התקיפות שהוא בבחי' יש מורגש ביותר כנ"ל שמזה יכול לפול הנופל אחר התפלה להיות בבחי' יש גמור שהיא הגסות והתפשטות יתירה עד שיהי' בבחי' יש נפרד רק בהרגשת עצמו לבד כו' או התלהבות אש זרה לכעוס ולקצוף על פוגע בו מפני שלא יסבול חוץ מעצמו ויהי' קשה כארז בעזות המדות שנק' חוצפ' כנ"ל. וא"כ מה הועיל בחי' התיקון דחכ' שבמוח להחליש כח המדות הטבעיי' להיות רך כקנה בבחי' הביטול הנ"ל וכמ"כ יהי' במילי דעלמא שיהי' תקיף במדותיו קשה כארז שיעמוד בגסות וחוצפ' כו' עד שלא יהי' בו ביטול ופחד אלקים בלבו כלל וע"כ יומשך אחר תאוות גופניות ביותר מפני שאין לבו ברשותו כלל כמדות דבהמה ממש) (וכמו הנפילים היו בארץ כו') והנה לתרץ קושיא זאת מוכרח לומר דהגם שכאשר יחזרו המדות הטבעיי' לעצם מציאותם שהוא בתקיפות וחוזק גדול בבחי' ס"ג דתוהו מ"מ יהיו אז ג"כ בבחי' ההתכללות וחיבור זע"ז כל א' בהיפוכו דוקא כמו שהיו בבחי' התקון דחכ' ממש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.