קו, ג

את עצמו לירד ממדה"ר למדה"ד מי הוא המכריעו לנטות ממדה"ר למדה"ד (ואף לפי הנ"ל שיתלבש להפוך למדה"ד כו') אך הענין הוא כמבואר למעלה דב' קוין דחו"ג שבחכ' וגם בכתר עצמו שקולין הן בכף מאזנים אך קו המשקולת הוא המכריע לא' על השני שיוכרע לצד שכנגדו כו' ולמעלה הוא בבחי' התחלקות הרצון לחו"ג שבא מבחי' ח"ס שמטה הרצון לחסד או לדין אבל בבחי' פנימית הכתר הוא למעלה מחו"ג דח"ס והיינו בחי' פנימית הרצון כמו שהוא ממש שלמעל' עדיין מטעם כמוס לרצון כנ"ל והוא הסיבה שיכול להטות גם שכל א' מחוב לזכות או להיפוך שזהו ההטיי' בח"ס עצמו שממשיך שכל של חו"ג והופך מכח השכל של דין להיות כח השכל להשכיל לזכות (כענין השוחד הנ"ל) והן ענין ב' עיינין דטו"ר שעושי' ההטיי' בכח המשכיל כל שכל שנק' ח"ס טעם כמוס לרצון כו' אמנם למעלה גם מב' עיינין דחו"ג הוא עצמות הכתר ממש דשם תרין עיינין אתהדרו לחד שנק' טוב עין כו' והוא בחי' עינא פקיחא דלא נאים כו' שנחשב מז' תיקונין דגלגלתא כו' וממנו בא כח המכריע להכריע תמיד משמאל לימין להגביר החסדי' על הגבורו' לפי שהוא בחי' עצם הטוב כמו שהוא שאין בו מנגד כלל כו' (וכמ"ש במ"א) והוא מ"ש ארדה נא ואראה שירד מרחמי' לדין לבא בהתכללות באו"ח דבחי' הגבורות להמתיק הדין כל האפשר ואחר אמצעות שני המדות דחו"ג אם למטה עשו כצעקת מדה"ד ולא יועיל למטה המתקה דחסדי' דאו"י כלה ולא הי' זה ספק כלל דלזה הכריע א"ע מרחמים לדין לפי שידע שלא יועיל להם המתקת הדין הקשה למטה ועכ"ז ואם לא אדעה ואין הכוונה באם לא שלא עשו כצעקתה שהרי למטה ודאי עשו אלא שלמעלה לא נק' עשו מפני שמצד עצמות הטוב בבחי' פנימית הכתר יכול החסד לגבור ולהמתיק הדין ע"ז א' ואם לא פי' שלא עשו כצעקת מדה"ד כפי שהוא למעלה עכ"פ אז אדעה להמתיק שרש הדין למעלה במקור החסדי' והוא בבחי' דעת עליון שהוא הקו המשקולת להטות משמאל לימין תמיד כנ"ל וזהו הטעם שירד לראות אעפ"י שכבר ידע גם זה כדי שיהי' גילוי אור החסדי' למטה כמו שהוא למעלה והוא במ"ש ואם לא אדעה שהכרעה זו משמאל לימין אבל בירידתו הי' להיפוך מימין לשמאל ממדה"ר למדה"ד ושניהם אמת לפי שיש בקו המשקולת להכריע לכל צד ועכ"ז מכריע לימין תמיד כנ"ל וד"ל:

(מו) והנה בכל הנ"ל יובן ג"כ סדר הדברי' שקודם פסוק זה דארדה נא כו' ואחריו והוא מ"ש בתחלת הענין ויקומו משם האנשים (שהן מיכאל וגבריאל) וישקיפו ע"פ סדום ואברהם הולך עמם לשלחם דמשמע שכבר נגמר הדין דסדום ובלא הודע לאברהם ואח"כ אמר וה' אמר המכסה אני מאברהם כו' עד ויאמר ה' זעקת כו' דמשמע מזה דגם אחר גמר דין נתחרט להודיע לאברהם ולהגיד לו בלשון ספק אם כצעקתה ואם לא כו' כדי שיהיה לו מקום לעמוד להמליץ זכות ואח"כ ויפנו משם האנשים וילכו סדומה לעשות שליחות הדין ואברהם עודנו עומד לפני ה' ויגש אברהם ויאמר האף