מג, ב

(לט) ומעתה יובן ג"כ בענין הליכת השמש שא' הולך אל דרום וסובב אל צפון כו'. דהנה ידוע בשרש השמש למעלה שהוא בבחי' המדות דאצי' שהוא שם הוי"ה דז"א כמ"ש (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן הוי"ה אלקים כי אלקים כמו נרתק לשמש שהוא שם הוי"ה כמ"ש בזהר בכמה דוכתי ויש במדות דאצי' מהארת המקיף העליון שלמעלה ממקורם כחו"ב כנ"ל וזהו השמים מספרי' שהן המקיפין דמדות בכתר וחכ' וכלולים יחד כאש ומים יחד כו' ונמשך משם בחי' התכללות גם במדות דז"א וזהו יום ליום מחסד לגבו' יביע אמ"ר אש מים רוח התכללות דמקיף כו' וכן במל' שנק' לילה יהי' התכללות זאת שהן ד' רוחות העולם דד' רבתי כו' אך כ"ז אינו נמשך רק בבחי' מקיף בהעלם ומן ההעלם יצא קצת גילוי אור להיות בהם בחי' התכללות וז"ש אין אמר ואין דברים בגלוי בלי נשמע קולם בכל הארץ יצא קום לבד שהוא בחי' קו המדה דחכ' שנמשך גם במדות דמל' שנק' כל הארץ וכידוע דהשמים הוא המקיפים לארץ בבחי' משפיע בהעלם והארץ בחי' מקבל מרוחניות לגשמיות כמ"ש (הושע ב, כג) אענה את השמים והם יענו את הארץ (כי הארץ רק כגרגיר חרדל לגבי גלגלי השמים כידוע) ועכ"ז מד' רוחות השמים נמשך השפע הרוחניות בד' רוחות הארץ בבחי' התכללות המדות דחו"ג כו' שבשמים הוא שבא מן ההעלם לגילוי בד' רוחות הארץ וזהו בכל הארץ יצא קום כו' (וזהו שתמליכהו בשמים ובארץ מלמעלה למטה מסובב לממלא מהוי"ה לאלקים שזהו אחד בד' רבתי שנק' ד' רוחות העולם כידוע) אך עיקר גלוי זה שבא מהעלם המקיפים דמדות עליונות שנק' שמים הוא בא ע"י הילוך השמש דוקא שהולך אל דרום וסובב אל צפון שמסבב לד' רוחות השמים כו' והיינו מ"ש לשמש שם אהל בם לשמש דוקא כו' והענין הוא כידוע בענין השמש הגשמי שכלול מחומר וצורה שהנפש הרוחניות שלו שמשיג השגת כח האלקי המהווה אותו מאין ליש הוא שאו' שירה בבחי' בטול גדול כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים ובחי' השתחואה זו רוחנית היא בצורה שבו וזהו הנק' הילוך רוחני כו' וממילא חומר השמש הוא המהלך וסובב בהילוכו בהילוך והשתחואה גשמית וכ"ה בכל הילוך הגלגלים הגשמיים כמו בהילוך וסבוב האופנים העליונים הרוחניים וכמ"ש במ"א בענין שמש בגבעון דום שפסק לומר שירה ע"כ עמד גם החומר שלו כו' וזהו הולך אל דרום כו' מפני שלפי אופן התגלות אור האלקי בצורת השמש בכח ההשגה האלקי' שבו כך יהיה אופן בחי' הבטול שלו בשירה שאומר כמ"ש הללוהו שמש וירח כו' וכן השמים מספרים כו' וע"פ אופן הבטול הרוחני בצורה שלו כך יהיה אופן הילוך וסבוב החומר שלו בהשתחואה גשמית בתמידות בלי הפסק כלל וזהו הולך אל דרום תחלה כו'. כי הנה מבואר למעלה בד' מיני בטול שהן ד' מיני שיר שיר פשוט שיר כפול כו' ושיר פשוט הוא בחי' בטול הפשוט שלמעלה מן ההשגה וטעם לגמרי רק בטול כל העצמות עד שהוא כאבן דומם בלי התפשטות כלל כו' וכ"ה בטול הפשוט דשמש בנפש שלו שלמעלה מכח ההשגה שלו