מג, א

ושרש לד' רוחות העולם הגשמי שבים וארץ למטה כידוע בענין הנה מקום אתי כו' (שמות לג, כא) שבחי' מקום הוא הכולל ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צו"ד ובחי' שרש ומקור הראשון למקום גשמי נמשך מבחי' מקום העליון שהן ו"ק העליונים שבשם הוי"ה שלמעלה מהמשכת המקום בפועל מאין ליש ממש וע"כ ארז"ל (מד"ת פ"צ, י) הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו שמקום דעולם הנברא מאין ליש בטל וכלא ממש חשיב לגבי ו"ק העליונים שנק' מקום למעלה וז"ש הנה מקום אתי כו' וע"כ נא' (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד הוי"ה ממקומו דוקא וזהו ברוך המקום כו' ומפני שמקומו העליון הוא מקור למקום הנברא שנק' עולם נק' מקומו ש"ע אע"פ שאין העולם מקומו שנבדל בערך מהם דאין ערוך לך כו' כי התהוות העולם הוא רק מהארה דהארה אלקית המצומצם בשם אלקים כידוע וזהו כוונת היחוד בק"ש באמרו ה' אחד אח דלי"ת שהא' הוא אלופו ש"ע שיומשך מו"ק דאצי' בעולם הבריאה והן אח ז' רקיעים והארץ ובחי' מעלה ומטה וד' רוחות העולם וזהו שארז"ל (ברכות יג, ב) שיאריך בדלית של אחד כדי להמליכו בשמים וארץ וד' רוחות העולם (כמ"ש במ"א באריכות) וז"ש (דה"א כט, יא) לך ה' הגדולה כו'. והנה מה שלמטה יכול להיות עירוב ובלבול הרוחות זהו מצד שנמשך ברוחות העולם רוח העליון ביותר שלמעלה מהתחלקות ד' הרוחות ע"כ יבאו בבחי' בטול גדול עד שלא יוכלו לילך בסדר והדרגה באופן התכללותם זע"ז כו'. והיינו מפני שלמעלה ג"כ יש הארת אור המקיף העליון דו"ק דאצי' שלמעלה הרבה משרש התחלקות הו"ק שהן ו' מדות דחג"ת כו'. ואע"פ שיש בהם בחי' ההתכללות בסדר נכון כמו ההתכללות בחסד שבגבו' וגבו' שבחסד באופן מיוחד ובהתכללות כולם כאחד בסדר הנכון כפי שנמשך ממקור המדות דו"ק מבחי' בינה כו' אך מחמת אור המקיף שלמעלה ממקורם מתבטלים ממציאותם אופן סדרם וכל אחד אינו על מקומו או שעומד בלי הילוך כלל וזהו ענין הרוחות שבים העליון שמתבלבלים וכל ארבין קיימין ונוני ימא עלאה שהן הנשמות דאצי' מתבטלים ממציאותם ולא יוכלו לקבל סדר הילוכם ומתבדרין לכל סטר ממזרח למערב ומדרום לצפון שנמצא בלבול ותערובות בכאו"א שאינו מוצא מקומו ושרשו ומי שמקומו ושרשו בחסד שבצד דרום הולך אל צפון כו'. כדמיון בלבול הרוחות הגשמיים שבים הגשמי למטה כו' וכ"ז לפי שגם במקורם דרוחות הים העליון במדות דאצי' נמשך מבחי' המקיף דכתר שלמעלה ממקור המדות שמקבלים מחו"ב ע"כ יתבלבל סדרם ויכול אור החסד להאיר בכלי הגבו' שיוחלף כל או"א ממקומו כו' עד דאתא ההוא דברא בימא דידע לאשלמ' רוחא דזעפא כו' שזהו בחי' יסוד אבא שמקבל מיסוד דע"י שיוכל להמתיק הגבו' דמקיף זה דמדות ולהשקיט הרוח סערה כו' עד שיכול להיות סדר נכון בהילוך הרוחות העליונים דים העליון בהתכללות זע"ז כפי שנמשך במוחין דמדות עליונות כו' (כמ"ש בבאורי הזהר באריכות ע"ש) וכך יהיה למטה שיאיר אור ממוזג במקור הרוחות שיתכללו כסדרן כו' וד"ל: