טז, ב

אשר ראינו בתוכה אנשי מדות מדות גדולות דבחי' ז"מ דתוהו שנפלו למטה מטה בז' אומות הללו כו' (וע"כ א' המרגלים כי חזק הוא ממנו משום דישראל בבחי' שם מ"ה דתקון שהמדות בחלישות וביטול ולא היה בהם כח לעמוד לנגד בחי' מדות דתוהו להכניעם מפני שהן תקיפים וחזקים יותר כנ"ל וכמ"ש במ"א בענין פ' מרגלים). וזה נראה לעין באנשי מדות דבחי' התוהו כשנפל למטה בקליפות מן האנשים שנקראו בשם עזי פנים ששתלן בכל דור ודור שנק' חציפי דרא או תקיפי דרא כמ"ש בזוהר שענין החוצפ' נקרא' מלכותא בלא תגא בלא כתר כו' שהוא רק התנשאות וגסות הרוח בחי' תוקף וחוזק גדול בלא טעם כלל רק עזות קשה ביותר כמו עמלק שיצא ללחום בישראל כו' כי הוא הי' משרש המדות דתוהו בלע כו' שנפל למטה וכמו"כ כל חוצפ' והתנשאות בכל אנשי מדות דתוהו שאין זה רק לעוצם התקיפות והחוזק שיש בהן מצד שרשם למע' במדות דתוהו ע"כ מדות שלהן קשים וחזקים ביותר ואין כח השכל וטעם יכול להכניע לבבם הקשה כארז אע"פ שיודע היטב ערכו הפחות ביותר יכול להעיז לשר וגדול כו' כידוע. וכמו שא' בזוהר שלע"ל קודם ימות המשיח החוצפ' יסגא שעיקר הקליפ' יהיה רק בגסות הרוח דחוצפ' בבחי' יש נפרד (גם בפני הדור שהן החכמים יהיו כפני הכלב בגסות היפוך בחי' הביטול דאין דחכמה שבתורה שאינו שורה רק בבחי' מה וביטול הנ"ל דוקא. וראי' לזה ממה שא' שאין התורה מתקיימת רק במי שממית עצמו עלי' וכתיב לא בים היא כו' לא תמצא בגסי הרוח כו') אבל בחי' התקון שהוא בשם מ"ה הוא להיפוך זה ממש מאחר שהוא בבחי' העדר הרגשת עצמו מכל וכל כאילו אינו במציאות כלל זהו הפוך החוצפ' והגסות דהיינו היפך התקיפות וחוזק לעמוד בדעתו ומדותיו שאין בו התוקף לעמוד בדבר מה כלל כי מיד יטהו להיפוכו המנגדו כמו קנה הרך שיטהו הרוח לכל צד כו' להיותו בבחי' מה דחכמה שבבחי' אין שמהפך למדות מהקצה להקצה כנ"ל. ע"כ הן בבחי' החלישות ורכות ואין בהן תוקף כלל ולזאת יוכלו להתכלל זע"ז דבר בהיפוכו כו' שזהו עיקר בחי' התיקון דבחי' מ"ה שהוא ההתכללות במדות מצד בחי' הביטול דמ"ה כו'. וע"כ זה שמבחי' התקון דבחי' מ"ה הוא רך כקנה ונפשו כעפר לכל כאסקופה הנדרסת לכל לעוצם העדר הרגשת עצמו שהוא כאילו אינו כו'. וכמו במשה שהיה עניו מכל האדם כו' ע"כ ניתנה התורה על ידו שהיא בבחי' התקון דשם מ"ה דח"ע שמברר לבחי' ב"ן שהוא בחי' ס"ג דתוהו בחי' יש המורגש שנפל בז' מדות רעות דק"נ כו'. לפי שיש כח ועוז בביטול דאין דחכמה דתורה לעשות ביטול הגסות דיש לאין האלקי כו'. וזהו שאמ' בראשית בשביל התורה וישראל ששניהם בבחי' שם מ"ה דתקון כנ"ל שיש בכחו להפוך לגסות ויש הנפרד דק"נ בסו"מ וע"ט לאכפייא ולאהפכא חשוכא לנהורא כו' אף על פי שבשרש הגסות דק"נ הן מדות חזקים יותר כו' וד"ל:

(לא) וזהו שאמר אדם ובהמה תושיע ה'. שזהו בחי' מ"ה וב"ן שבחי' מ"ה דאדם גי' מ"ה מברר לבחי' ב"ן גי' בהמה שהוא ענין הנ"ל בתקון ותוהו דהנה ידוע בשרש בחי'