טז, א
החזקה בעצמו דהא בהא תליא שמבחי' התוקף וחוזק בא ענין ההרגשה הגדולה הנ"ל והתפשטות יתירה כו' ומבחי' הרכות וחלישות בא בחי' הביטול שהוא בלתי מורגש בעצמו כלל וכלל כנ"ל. ושני הענינים קרובים לענין א' שהתוקף עם ההרגש ענין א' הוא ממש והרכות וחלישות עם ענין הביטול ענין א' הוא ממש וכמו שהתוקף עם החלישות הן ב' הפכים ממש כך בחי' היש המורגש עם בחי' הביטול דאין הן ב' הפכים ממש ובדוגמא זאת יובן עיקר ההפרש בין מדות דתוהו שהוא בבחי' התוקף כמו בחי' המלוכה שזהו ג"כ ענין הישות המורגש ובולט בהתפשטות גדולה (כמו אנא אמלוך בלי יסבול דבר זולתו כלל כו') להיותו בבחי' התוקף מצד האמת שהמדות הללו הן בבחי' עצמות הכתר וכמ"ש (בראשית לו, ב) וימלוך כו' ובבחי' מדות דתיקון הוא להיפוך מזה ממש והוא בחי' הביטול לבטל א"ע בקל מכל וכל נגד כל מנגד לסבול היפוכו בהיותו בבחי' אין והוא בא מבחי' הרכות וחלישות כמו רך כקנה להניעו לכל רוח כו'. וזהו הטעם שבחי' התוהו עיקרו בבחי' ס"ג ובחי' התיקון הוא בבחי' מ"ה דלשון ס"ג הוא אותיות גס שהוא בחי' הגסות שמסתעף מצד הישות המורגש ביותר כמו ענין הגסות והתנשאות דמלך ושר גדול וכה"ג איש קשה כארז (כמשי"ת) ובחי' התיקון הוא בבחי' שם מ"ה כלו' מה הוא נחשב שזהו בחי' הביטול לאין שהוא כאילו אינו במציאות ומהות כלל ואינו תופס מקום כלל מצד שאינו מורגש בעצמו לכלום כנ"ל דמפני זה נפשו כעפר לכל להתהפך למנגד לו כו' שהוא בא מבחי' החלישות כנ"ל וד"ל:
(ל) ואמנם הנה ידוע דאע"פ שבחי' אורות דתוהו הוא בבחי' יש מורגש כנ"ל. מ"מ הוא למעלה מבחי' מ"ה דתיקון כמו שהי' קודם השבירה שהי' בבחי' תוקף האור בקדושה העליונה בגבורות העליונות ליכלל בעצמות המאציל להיותם בבחי' עצמיות כנ"ל. וכמו ענין הדביקות האלקית והתלהבו' התענוג ברשפי אש במורגש באה"ר בתענוגי' ברצון העצמי כו' שהגם שמורגש ובולט יותר ובהתנשאות והגבהת הלב מעונג האלקי המורגש הזה אדרבה זהו מצד עוצם תוקף האור כו'. וכן בנשמות הגבוהות במעלת רזין וסודות התורה שהיו מתנשאים בעצמן כמו רשב"י שאמר אנא סימנא בעלמא כו' שהוא בחי' התנשאות האלקי ממש רק שמפני שיש אחיזה לגסות דקליפה בזה כמשי"ת יכול השטן ליתן בזה עין רעה כמו קנאת הנחה"ק בגילוי יש מורגש דעונג האלקי באדם וחוה כו'. (וכמ"כ היה במ"ת מצד שהי' אור הקדושה בגילוי יש מורגש בקולות וברקים כו' נתקנא השטן והחטיאם בעגל כו'. אבל לע"ל בעוה"ב נאמר (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש האמיתי במורגש דוקא ולא יסתעף מזה אחיזה לקליפות כלל כי יבוער הרע כו' וכמ"ש במ"א). ואמנם כאשר ירדו ונפלו מז"מ דתוהו למטה בשבה"כ למטה נסתעפו מהן התהוות הגסות דק"נ שהוא בבחי' יש נפרד ממש שנק' גסות ממש וכמו הנפילים שהיו בארץ שנפלו מבחי' התוהו שנק' גבורים אשר מעולם אנשי השם כו' מבחי' שם ס"ג שנהפך להיות בבחי' גס ממש כו'. והן הרפאים בני ענק שהיו בא"י שנא' וכל העם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.