קה, ג

יתברר הספק הזה לאמתתו אם עשו כפי צעקת מדה"ד אם לאו כנ"ל וד"ל:

(מ) (אך בלשון הזוהר והמדרש אין המשמעות כך אלא להיפוך שהרי אמר בזוהר בירידה זו שהי' לביש וכן הראי' לביש כמ"ש אשכחן ירידה לביש כגון דא ארדה נא וראי' לביש כו' וגם מבואר בפי' הזוהר שבשביל דין וחוב הי' ירידה זו והוא מ"ש לאשגחא עלייהו בדינא דוקא וכן מ"ש במדרש שירד מכסא הרחמי' לכסא הדין שהכוונה בזה על התלבשות זו במדה"ד מצד עצמו וכחו דוקא דהיינו שיהי' אופן המשפט כפי שיחייב מדה"ד דוקא ולא יועיל כלל מדת החסד שכנגדו להפוך לזכות שז"ש לאשגחא עלייהו בדינא שעיקר השגחת המשפט יהי' עפ"י מדה"ד דוקא וא"כ עיקר הירידה הזאת הי' למצוא בהם כפי שעלה מצעקת מדה"ד בתחלה וזהו לאשגחא עלייהו בדינא שיעלה כפי כח מדה"ד ולא כפי שיעלה עפ"י מדה"ר היפוכו שלזה ירד מכסא הרחמי' לכסא הדין וזהו היפך פי' הפשוט דלעיל דעיקר הירידה הי' בהשגחה לטוב וחסד דהיינו למצוא בהם שלא כפי מדה"ד דוקא משום דאין ראי' מצעקת מדה"ד כלל כנ"ל וע"כ אמר ארדה נא ואראה כו' אם כצעקתה כו' כלומר אולי לא כך הוא וזהו אמתת משמעות פשט הכתוב וראי' לזה מסוף דבריו שאמר ואם לא אדעה שמשמעו שלזה הי' ירידה זו אולי לא עשו כצעקת מדה"ד אדעה להמתיק גבורות בחסדי' כו' רק שעכ"ז הי' ירידה זו מחסדי' דאו"י להתלבש במדה"ד כדי להפכו בלבד ולא לעשות כפי מדה"ד אדרבה לסתור טענותי' כנ"ל וד"ל ואפשר לפרש עפ"י דוחק גם בלשון הזוהר שבירידה זו היה הכוונה בהשגחה לטוב ומ"ש לאשגחא עלייהו בדינא ר"ל היינו ע"י בחי' התלבשות דחסדי' דאו"י בגבורות ודינין דאו"ח דמדה"ד כאשר צריך כח מדת החסד לדקדק ולעיין במדת הדין ולהתלבש בשכל המטה כלפי דין גם זה נק' השגחה לדין אעפ"י שבאמת אין זה רק להפוך לטענות דמדה"ד כנ"ל משא"כ השגחה של מדה"ר מצד עצמו כמו שהוא בלתי מתלבש בהיפוכו שהוא חסד ורחמי' לגמרי שזהו השגחה רק לחסד כו' ואמנם אין זה עולה ומתיישב בלשון הזוהר והמדרש כפי פשט דבריהם):

(מא) ובכל זה יתורצו כל הדקדוקי' הנ"ל בפסוק זה דארדה נא דהנה דקדוק הב' בענין ההכרעה מכח החסד לכח הדין מאין בא הרי יובן מכל הנ"ל דעיקר הכוונה הי' בירידה זו לטוב רק שנתלבש במנגדו בשכל המטה כלפי דין כדי להפכו וע"כ הגם שהי' עומד כבר במדרגת החסד לא הי' ראי' לאמתת בירור הספק א"ל שיתלבש בהיפוכו ואין זה שינוי כלל בגופו של חסד כלל מאחר שאינו מתלבש בהפוכו רק להפכו למדרגתו להיות גם הוא בבחי' החסד דוקא (ואמנם לפ"ד פשט הזוהר והמדרש שירד למדה"ד ממש נשארה קושיא זאת בתקפה ובמקומ') ויתבא' עוד בסמוך בפי' ואם לא אדעה וענין דקדוק הא' איך שייך לשון ירידה מחסדים לגבורו' כו' הענין הוא שאין הטעם בלשון ירידה זאת מצד שהגבורות למטה מן החסדי' אלא מצד שהחסדי'