נד, ד

מי שאמר לשמן וידליק כו' שמהפך הצירוף דשמן לחומץ וכך הי' רחב"ד מתפלל על חולה המסוכן שיחי' שזהו א"א כ"א ממקור המקיפי' העליונים שהוא בחי' סובב הכללי המקיף לד' עולמות דאבי"ע בשוה עד שמעלה ומטה שוין שאינו בא ונמשך ע"י צמצום דקו"ח אלא כמו שהוא למעלה נמשך למטה דשם שוין רוחניות וגשמיות אצילות ועשי' ע"כ יהופך מצירוף לצירוף (כמו בקי"ס שהפך ים ליבשה כידוע) וזהו עיקר התפל' שמחבר ראש וסוף כא' ממש וכמו שיהי' לע"ל בעוה"ב שיהי' התגלו' עצמות א"ס למטה כמו למעלה ממש שזהו למעלה מסדר ההשתלשלות שנמשך מאין ליש אלא הוא כמו בחי' ד"ע שנמשך מבחי' יש האמיתי כמו שהוא גם למטה ביש גמור בלי ממוצע כלל כמו להנחיל אוהבי יש במורגש מעדן הנעלם שבעצמות א"ס ממש (משא"כ עכשיו נמשך ע"י צמצום והסתר העצמות בשם אלקי' שנק' מאין ליש צ"ל בטול היש לאין כגרעין בארץ וכולד הנולד מטפה שנקלטת כו' כנ"ל) וכמו בתח"ה כעצמות שהחי' יחזקאל שרוח האלקי עצמו כמו שהוא בעצמות א"ס יומשך בעצמות היבשות ויחיו חיי עולם הרי בחי' יש נפרד בגוף יקבל מיש האמיתי שלא ע"י אמצעי כלל וע"כ לא יצטרך להיות ביטול היש לאין כלל כי הרי יחיו מחיי החיים בגופי' כמו שהן בבחי' יש גמור כמו בחיות גשמי דעכשיו בדם הוא הנפש החיונית המורגש' שנמשך ע"י המאכל כו' רק עכשיו נמשך הרוחניות בגשמיות ע"י אמצעי שזהו מבחי' גשמיות שברוחניו' נעש' רוחניו' בגשמיות בדם הוא הנפש שבא מחיים הרוחניים בשינוי המהות להיות חיי בשר וכמ"כ מכח הצומח הרוחני להיות צמיחה בגשמיות כו' אבל בתח"ה יומשך מחיי החיים בעצם הגשמי בלי שינוי המהות כלל כמ"ש כי טל אורות טלך טל שיחיו בו המתי' (שהוא טלא דנטיף מע"י עצמו כמו שהוא ולא כטל שנמשך על המן שנתגשם ודכו במדוכה והיה למזון גשמי עכ"פ רק שלא היה בו פסולת כלל ונק' מזונא דחכמ' כו' ולא כלחם הפנים כו' וסעודה דשבת שנק' סעודתא דע"י או סעודה דלויתן וכה"ג שהרי העוה"ב אין בו אכילה ושתיה כלל אפי' באכילה רוחניו' רק חיותם מאור האלקי עצמו וכמו משה בהר שלא אכל לחם כלל כי שרשו מעה"ח בפנימית ע"י כו' משא"כ באצילי בנ"י שאמר ויחזו את האלקי' ויאכלו כו' כמו ישבעו ויתענגו כו') וזהו כמו שהיה בגילוי אלקות במשה גם בגופו כמו בנשמתו בלי שינוי המהות כלל כמאמר שכינה מדברת מתוך גרונו כו' ולא כשאר הנביאים שהי' בהם ביטול היש בגופם עכ"פ ובמשה א' כאשר ידבר איש אל רעהו פא"פ בלי בטול גם בגופו כלל (וגם בחנוך ואליהו הגם שהיו בגופים ועלו למעלה הרי היה בהם בחי' הביטול והתכללות כמ"ש ויתהלך חנוך כו' ואיננו כי לקח אותו אלהים ולא היה יכול להיו' בגופו למטה ביש גמור כו'). וזהו הטעם שבתפלה צריך להיות הביטול בחיצוניות הגוף בכריעת הראש ושדרה שהוא בחי' הכלי להיות בו השראת אור המקיף שהוא טל העליון שיחי' המתים שלמעלה מן החכמה דעכשיו בחי' החכמה מחיה הכל מאין ליש בשינוי המהות אבל לע"ל יהיה עיקר המחיה מבחי' המקיף דכתר שזהו מיש ליש מיש האמיתי ליש גמור וע"כ גם