כז, ב
להיפוך כו' להיות שנפש האדם מלובש בגופו ג"כ בבחי' או"כ שנק' חומר וצורה שהוא בחי' אין ויש כנ"ל במלאכים אך הנשמה דאדם הוא בבחי' אין דחכ' עלאה שע"ז אמר (איוב כח, יב) והחכמה מאין כו'. (ששרשו הראשון הוא בחי' פנימיות אבא דאצי' כמ"ש כי אתה אבינו כו') הוא למעלה הרבה מבחי' נפש וצורה דמלאכים כו'. והוא בחי' בטול בעצם שנק' אין בעצם שיש בכל ניצוץ האלקי שאין זה במלאכים שגם בנפשם הרוחני אינו רק בחי' בטול היש גם מצד שרשו באור דמל' שהוא רק בחיצוניות הבא לכלל שפע ואינו עצמיות דבחי' אדם כנ"ל. וע"כ לאדם דוקא ניתן גוף גשמי יותר מבחי' גשמי' דד"י ארמ"ע. לפי שזהו הכלל בכ"מ שכל אור היותר עליון בשרשו למעלה דהיינו שקרוב יותר לבחי' אין העצמות דא"ס (שהוא בפנימיות הכלי' דחו"ב וזו"נ כנ"ל) יותר יוכל לבא למטה מטה גם בבחי' הכלי היותר גס ויש נפרד להפכו לבחי' אין וכל אור שאינו עליון בשרשו בבחי' האין האלקי כ"כ לא יוכל להפוך מיש לאין רק דבר שאינו בבחי' יש נפרד כ"כ ולא יש נפרד לגמרי. ויובן זה עד"מ לפני מלך מרומם ביותר יפול גם איש הגיא וגס הרוח ביותר ויבוטל ממציאותו. משא"כ לפני שר שאינו מרומם כ"כ לא יפול מגסותו וגיאותו כ"כ. אבל מי שאינו בגאות וגסות כ"כ יפול מגסותו וגיאותו גם לפני שר שאינו מרומם כ"כ כו'. וכ"ה הנמשל בנפש האדם מצד שרשה למעלה בבחי' אין ובטול ביותר להיותה קרובה יותר לעצמות א"ס ב"ה בבחי' חכמה כח מה בעצם ע"כ ניתן לה גוף גס וחומרי ויש ביותר מפני שיש בכח דאין כזה בנשמה האלקית להפוך ולבטל גם לנה"ט החומרית. (וכמ"ש במ"א בענין ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו'. דבמקום שפל כזה בנש"ט דמצרים היה צריך שיבוא מעצמות אור העליון כו'. שגם נש"ט נתבטלו ממציאותם כו'. וכמו"כ בענין המופתים שע"י משה דוקא להכניע לפרעה גסות היותר קשה. ולכך אמר (שמות ו, כז) הם המדברי' אל פרעה כו'. הוא משה דוק' שהיה כח מה דבחי' אין דנשמת משה במדרגה גבוה כ"כ לעשות מיש וגסות דפרעה בטול לאין ולא ע"י זולתו שאינו בבחי' מה ואין כ"כ כו'). אבל המלאכים שהן מחיצונית הכלים דמל' כנ"ל שאינם בבחי' האין העצמי דאלקות כ"כ אין ביכולתם רק להפוך לגוף רוחני דאש ורוח הרוחניים שהוא החומר שלהם כנ"ל אבל לא לגוף גס וחומרי כגוף האדם כו'. וע"כ אם היה למלאכי' גופים חומריים כגוף האדם לא היה גם נפשם בבחי' אין ובטול לאלקות כי היה נפשם נמשך אחר גופם מצד גסות ויש דגוף החומרי שהיה גובר על בחי' אין דנפשם ומורידו וממשיכו למטה בחומריו'. כמו שמצינו בנפילים כו' כנ"ל שנפלו למטה לגמרי. משא"כ נשמת האדם מצד שרשה באין דעצמות אלקות בבחי' פנימית דח"ע כו' (שהוא פנימית הכלים דאור אבא כטפה במוח האב כנ"ל). ע"כ יש ביכולתה להפוך גם הגסות החומרי דגוף להיות גם הוא בחי' הבטול ממש לאין. כמו שמצינו בנביאים וצ"ג שהיה אור נשמתם גובר על גופם לזככם בתכלית כו'. ולפ"ע גם בכל ניצוץ קטן מישראל שאומ' נשמה שנתת בי טהורה היא מבחי' טה"ע שלפני הצמצום דקו"ח כו' וד"ל. וז"ש בע"ח דהנשמה עצמה א"צ תקון. לפי ששרשה בפנימיות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.