טו, ג

ומדין לחסד ולעשות התכללות והבדלה במדה קצובה ע"פ המדה דח"ע הקדומה כמו משכל וטעם א' דיצר לב האדם רע כו' נהפך לב' מדות דחו"ד כא' באופן ברור כך בחסד וכך בדין (כמו שמבואר למעלה בענין שליטת המוח על הלב שיחייב לאהוב השנאוי ולשנוא האהוב וכמ"כ להתחסד עם החייב ולענוש לזכאי אבל הכל ע"פ הנאות לפי אופן מקור החכ' כמו שהוא במדות שבתורה כו'). וראייה לזה ממה שבכל יום מחדש מע"ב הרי א' דג"ש יושב ועוסק בתורה. וע"פ בחי' הח"ע דתורה בשרש התקון בהתכללות המדות שבבינה כנ"ל כן הוא יושב ודן את כל העולם ויושב וזן כו' כנ"ל וד"ל. וכך הוא למע' באופן התכללות דמדות דאצילו' ע"י חו"ב דאצילות שהי' בוימ"ב היה הכל ע"פ שרש התקון דח"ע דתורה שע"פ אופן זה דוקא היה בהם התכללות והתחלקות כנ"ל. (ולפ"ז ת"א בקדמין ברא היינו בח"ע הקדומה שרש התקון דחכמה במע"ב ות"י בחוכמתא הוא ענין גילוי העלם זה באור החכמה במדות להיות בהתכללות המדות כמו אופן התכללות מדות דתורה כנ"ל: וזהו בראשית בי"ת רבתי ובשביל ישראל ותורה שהיא שרש התקון דחכמה שבזה הוא עיקר קיום כל שפע העולמות שמקבלים מבחי' מדות דאדם העליון דאצי'. ושני הפי' עולים כא' ואין בהם מחלוקת כלל כנ"ל וד"ל:

(כח) ובכל הנ"ל יובן מה שאמר בראשית בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנק' ראשית. מה ענין ישראל לתורה שיכללו יחד בכוונה שבתיבת בראשית דוקא כו'. אך הנה מבואר למעלה שהתורה היא שרש ומקור לבחי' התקון שהוא להיות ההתכללות במדה ברורה כו'. ושרש ישראל למעלה ג"כ שעלו במחשבה הקדומה הנ"ל הנה גם הם ירדו למטה להיות בבחי' התקון בהתכללות דמדות שהוא בחי' הת"ת כמו במדות שבתורה כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר בך דוקא אתפאר בבחי' פאר ותפארת דמדות דתורה כמו בשעת מ"ת שהיו ישראל דוקא בחי' כלי קיבול לקבל את התורה באור פנים העליונים דח"ע שירדה במדות (דכמו דאורייתא מח"ע נפק' ויצאה להתלבש במדות להיות בבחי' התקון כנ"ל כך ישראל עלו במח' דח"ע הקדומה וירדו למטה מאו"א לבחי' ז"א שנק' ישראל דלעילא משום דג' קשרים הן ישראל ואורייתא וקודב"ה כידוע וס"ר נש"י שרשם בו"ק דז"א בבחי' התקון שהוא ההתכללות ע"כ א' ויחן שם ישראל כו' וכן ברכנו כולנו כא' דוקא כידוע. ולזה א' בראשית בשביל התורה שבח"ע הקדומה הנ"ל. שע"ז אמר ה' קנני ראשית דרכו להיות מקור לאופן הציור דאבי"ע כמ"ש ואהיה אצלו אמון כנ"ל. וזהו בחי' המשפיע ואין משפיע בלא מקבל ע"כ א' ובשביל ישראל שנקרא ראשית שהן בחי' כלי קיבול לתו"מ שזה עיקר הכוונה שבתחלה בעצמות המאציל וא"כ תורה וישראל הן דבר א' כצורה וחומר שהחומר מוכן לקבל הצורה כו' ושניהם מקור למע"ב כמאמר התנ' הקב"ה כו' כנ"ל. וכל זה מצד ששרש נש"י הוא בבחי' התקון דשם מ"ה (בין באורות בין בכלים בפנימית וחיצוניות כמ"ש ה' אלקיו עמו ששם אלקים שהוא הכלי הוא כמו האור דהוי"ה שבזה עיקר יתרון מעלת דשם הוי"ה דבחי'