מב, א
נק' ס' הישר שכולל ב' הקוין שזהו כל התורה לאכללא שמאלא כו' כמ"ש (דברים לג, ב) מימינו אש דת כו' דהיינו כל ההפכים דחו"ג בגילוי במקום אחד וכגילוי הגוונין ביופי המראה אדום ולבן וכל מיני התכללותם זע"ז הכל בגילוי שזהו עיקר היופי כו' וזהו (ברכו' נח, א) והתפארת זה מ"ת וזהו ויקם עדות ביעקב דוקא כנ"ל והיינו הטעם דשם הוי"ה הוא בבחי' הת"ת דוקא שיש י"ב צרופים בד' אותיות דשם הוי"ה שהן י"ב ג"א והן יב"ש דמל' שנק' צבאות הוי"ה שכל אחד כלול מג' והוא ד"פ ג' (שזהו בחי' שיר מרובע כנ"ל) וע"כ אמר (ישעי' סג, יז) למה תתענו כו' שוב למען עבדיך שבטי נחלתך ולא הזכיר רק אוי"ר דאברהם ויצחק ולא בחי' יעקב שהוא בחי' הת"ת שהוא שם הוי"ה בי"ב צירופים שבשבטי יה כמ"ש ששם עלו שבטים כו' (וכמ"ש בפ' חיי שרה ע"פ והנערה כו' בענין רבקה של ג' ג' וד' בקר באופן אחר וד"ל):
(לג) וזהו השמיעני את קולך כי קולך ערב קול הממוזג מכל מיני קולות הפכיים בגילוי והוא קלא דאורייתא דוקא שנק' קול יעקב שהוא בחי' שיר מרובע שכולל כל מיני קולות יחד (ושרשו בשיר פשוט דבחי' הכתר שנק' שיר השירים כו' וכמ"ש ובלילה שירה עמי שכלול בשירו כו') ומראך נאוה שהוא מראה הכולל כל מיני גוונין בגילוי (כמ"ש ברבקה טובת מראה מאד בלי גבול כו' שזהו רבוי התחלקות האורות בכלים שבמעשה המצות שנק' יפ"ת ויפ"מ שכלולים במראה אחת שהוא בחי' המקיף דכתר לפי שנתב"ס דוקא כמ"ש שם) ועכ"ז עיקר ענין שיר מרובע הוא במל' דוקא וכידוע בספרי הקבלה דשיר פשוט הוא בבחי' הכתר ושיר כפול הוא בבחי' חו"ב ושיר משולש הוא בחי' חג"ת ושיר מרובע הוא בחי' נהי"מ שזהו כלל דע"ס דאצילות וד"ל:
(לד) וזהו שרמז במ"ש הללוהו בתקע שופר שהוא בחי' קול פשוט בבחי' שיר פשוט הנ"ל והללוהו בנבל וכנור ותוף ומחול הוא שיר כפול דחו"ב שנחלק לחו"ג והן בחי' חסד שבתענוג שהוא נעימות ומתיקות דנבל וכנור בקול דק וערב מאד כו' והללוהו בתוף ומחול בבחי' גבו' בקול רם והתנשאות הקול מלמטה למעלה כמו השמחה בתופים ומחולות כשמנצחים המלחמה ובמפלת האויב כמרים שיצתה בתוף כו' בגלוי השמחה ושחוק כו' והללוהו במנים ועוגב זהו בחי' שיר משולש הנ"ל שכלול מחו"ג דשיר כפול דנבל וכנור ותוף כו' וצלצלי שמע וצלצלי תרועה הוא בבחי' שיר מרובע דמל' להשמיע כל מיני קול יחד הכל בגילוי אלא שמתכלל מחו"ג וממוצע וזהו כללות דע"ס דאצי' (וכמשי"ת) וד"ל:
(לה) והנה להבין ענין שיר מרובע הנ"ל בתוס' באור לאמתתו יותר. הנה יש להקדי' ענין א' והוא במ"ש (זכריה ב, י) כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם. ויש להבין דלמה דימה ענין הפיזור הזה דישראל בארץ לד' רוחות השמים או ד' רוחות העולם שהן מזרח ומערב וצפון ודרום שהן ד' סטרי עלמא (והוא דלי"ת רבתי דאחד שהמל' מלבשת לד' מדרגות תנה"י דז"א כו' והוא בחי' שיר מרובע הנ"ל כמשי"ת) ועוד מהו שאמר כארבע רוחות כו' כמו ד' רוחות ולא אמר בארבע רוחות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.