טו, ב

שזהו תכלית הברור דחכ' במקורה כמו שכבר הוברר בבחי' חכמה הקדומה הנק' מתקלא כמו קו המשקולת ונק' מא' קו המדה כו'. וז"ש כל אמרות אלוה צרופה כו' שנקרא חכמה ברורה וצרופה מכבר וזהו דאורייתא מח"ע נפק' ששרשה העצמית בחכמ' הקדומה קודם שנמשך בחו"ב ומדות ומשם נפקת ויוצאת לחכ' מאין ליש במדות דחכ' תחלה שהוא התחלקות דו"ק דחכ' להטות שכלו כלפי חו"ג ומשם לבינה להתפשט בטעם והשגה כנ"ל שנק' מט"פ טמא וטהור לעשות בהם ההתכללות תחלה שזהו כל התורה לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא וזהו שהתורה בבחי' ת"ת כנ"ל. ואמנם בהתכללות זו עצמה נעשה ההבדל' במדה ברורה שכבר הוברר בכח ומקור הראשון דחכמה שבכתר ונמצא דשניהם אמת דעיקר התורה הוא בבחי' ההתכללות דמדות שזה בא דוקא מכח הח"ע שיצאה משם ובהתכללות זו עצמה יש הבדלה דוקא כמ"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור לפי שהכל במד' בא הכרעה זו במקור ההתחלקות דו"ק דחכמה כנ"ל. וכמו שאנו מוצאים בכל שכל וסברא א' ממש שמוצאים שיחייב לחסד יחייב גם להיפוכו לדין. וכמו בדיני טומאה וטהרה שמאותה סברא שבא לטהר הוא עצמו יגזור לטמא כי בנקל מתהפך לטמא את הטהור ולטהר את הטמא. וכמו ר"מ שהיה אומר על טהור טמא ומראה לו פנים כנ"ל. שזה א"א להיות ע"פ התחלקות המדות דחו"ד שכל א' מובדל מהיפוכו בתכלית כנ"ל בענין ב"ש אוסרים כו' אלא זה בא מכח העליון שלמעלה מהתחלקות המדות כנ"ל שממנו יבא בחי' ההתכללות לאכללא כו'. וגם ההבדלה להלכה למעשה שזהו שלימות הבירור דחכ' כמו כל שאינו יודע לעיין בב' הקצוות הרחוקים (וכמו ומי כהחכם ומי יודע פשר) דחו"ד בשוה לא יבורר האמת לתכליתו וכמו ומי כהחכם יודע פשר כו'. וזהו שהתורה נקרא אמת דוקא שהוא קו האמצעי דבחי' התיקון שכלול מב' הקוין דימין ושמאל במזג ומדה ברורה שלא להוסיף ולגרוע כלל כמ"ש אל תוסף כו' ואע"פ שכל התורה הוא לאכללא שמאלא כו' אבל זה עצמו בא במדה שהוא ההבדלה כנ"ל וד"ל:

(כז) והנה אחר כל זה יובן היטב איך שהתורה היא בחי' פנימי' ועיקר ומקור לבחי' התיקון דהתכללות המדות עליונות דאצי' במע"ב כנ"ל להיות שהגם שהתורה עיקרה ג"כ רק בהתכללות המדות דמט"פ כו'. אבל שרש ומקור לבחי' התכללות זו באופן ברור וקצוב במדה נכונה למה יהיה אופן ההתכללו' כך ולא כך. זהו בא מכח העליון דח"ע הקדומה דוקא שנק' חכמה ברורה מכבר (וכמ"ש ואהיה אצלו אמון מכבר כו'. ועד"מ הנ"ל במי שבונה בנין שכל אופן ציורו בא תחלה במקור הראשון דחכמה שיהי' הציור באופן כך וכך דוקא כו'). וכן א' אז ראה ויספרה כו' אז מקדמת דנא כו' דהיינו בשם מ"ה דח"ע הקדומה וכמו שאמר בג' דברים כו' בסופר וספר כו' (שזהו השרש דבחי' מתקלא כמ"ש (ישעי' לג, יח) איה סופר איה שוקל כו' כמ"ש במ"א) לפי אופן הבירור שכבר הוברר בח"ע הקדומה דתורה כך נמשך בחי' התקון דחכמה במדות שבמע"ב להיות המוח שליט על הלב להפוך מחסד לדין