מא, ד

בהתנשאות שזהו ב' הפכים כאחד (וכה"ג בשמחת בית השואבה שהיה הלל הזקן חסיד ועניו אומר (סוכה נג, א) אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן כו' שזהו התנשאות שמצד השפלות דוקא משום דבחי' המל' לית לה מגרמה כלום שהיא כנקודה אחת והכל בא לגילוי במל' ע"כ אמר אם אני שהוא המל' כאן הכל כאן מכל האורות העליונים ואם אין אני כו' מי כאן דכולא קמיה כלא חשיבי (דניאל ד, לב) דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע שהוא אור החכ' שמאין תמצא ואפי' אור הכתר שזהו אין אותיות אני כו') וזהו הטעם שיכול להיות ב' הפכים דחו"ג בגילוי במל' דוקא שנק' שיר מרובע וגם כל העלם בא לגילוי דהעלם וגילוי זהו בחי' אין ויש (או"כ) ב' הפכים שיש במל' כאחד שהמל' נקודה אחת בבחי' אין דכתר והרי הוא בבחי' גילוי דאותיות בבחי' יש וע"כ כל התהוות מאין ליש במל' וכל בטול היש לאין ג"כ במל' ב' הפכים כאחד לפי שהמל' שרשה בכתר שנק' אין ואני כו' וזהו שהיה דוד בחי' מל' בב' הפכים דהתנשאות יש ובטול היש לאין בתכלית כאחד שאין זה בשאר הספירות כחכ' ומדות כמ"ש במ"א וד"ל (וז"ש (תהלי' ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגם (שם ק, ב) עבדו את ה' בשמחה דקאי הכל במל' שהיא בבחי' היראה ובבחי' שמחה ב' הפכים כאחד כמו במקום גילה שם תהא רעדה כו' כנ"ל (ע' בזהר ר"פ אחרי ובמק"מ שם) (ובזהר א' ב' ובמק"מ שם) וזהו מראה התכלת שהוא המל' שכוללת כל הגוונין בגילוי (וזהו (מנחות מג, ב) שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע שהוא בינה ומל' וע' בפרדס בשער הגוונין ואין התכלת מראה הירוק כמוריקא אלא בלוי"א שהוא בחי' גבו' שבמל') ובאמת גם בבחי' הת"ת יש ב' הפכים דחו"ג בגילוי או אין ויש כאחד כי הת"ת עולה ג"כ עד הכתר ונק' בריח התיכון שמבריח מקצה העליון דכתר עד המל' כו' רק שהכתר הוא אין בהעלם ובת"ת אין זה בגלוי שע"כ יסבול ב' הפכים דחו"ג ואין ויש (שהיא או"כ) וראייה ממה שהקו האמצעי כולל ב' הקוין בגילוי ממ"ש יעקב (בראשית לא, מב) אלקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי הרי אוי"ר דאברהם היה בו בגילוי שהרי אמר היה לי ממש וכן ממ"ש יעקב (שם כח, כא) והיה הוי"ה לי לאלקים דהוי"ה ואלקים זהו או"כ אין ויש הכל אחד דאין הכלי מסתיר האור כלל כמ"ש (במדבר כג, כא) ה' אלקיו עמו כולא חד וכמ"ש במ"א שזהו מ"ש (שמות טו, יא) מי כמכה באלים הוי"ה כו' וזהו כמו שיוכל להיות התגלות מלמעלה מן הטבע בטבע עצמה כמו (ברכות נד, א) הרואה מקום שנעשה בו נס (מברך בא"י שעשה לי נס במקום הזה) בהפוך הטבע ואין הטבע מסתיר כלל וכמו (מגילה י, ב) מקום ארון אינו מן המדה שהיה נתפס במקום והוא עצמו אינו מן המדה לפי שהארון הוא בבחי' ת"ת ומל' כמ"ש במ"א בענין וי"ו דוהנורא שזהו בחי' הקו"ח שרש קו האמצעי בכלל שיכול להחליף אור החסד בכלי הגבו' ואור הגבו' בכלי החסד שזהו ענין לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא שהן ב' הקוין דחח"נ ובג"ה שמתכללים ע"י הקו האמצעי לפי ששרשו בפנימי' הכתר שהוא למעלה מהתחלקות הקוין ע"כ יסבול ב' הפכים כו' וזהו ג"כ שרש התורה שהיא בקו האמצעי ולכך