כו, ד
היש לאין והכל לפ"ע כנ"ל. וכן באוי"ר שהן רו"ש ב' הפכים צ"ל התכללות משניהם במדה ושיעור כידוע. בענין התכללות דיראה ופחד יצחק באהבה דאברהם. כמו (תהלים ב, יא) וגילו ברעדה (ברכו' ל, ב) במקום גילה שם תהא רעדה וכמ"ש במ"א וד"ל:
(מב) וכ"ז לפי שכל עיקר הכוונה בהשתלשלות העולמות הוא בשביל בחי' התקון שהוא ההתכללות דחו"ג באו"כ בשעור ומדה בכדי שיוכל הכלי להכיל האור דוקא ולא יסתלק כנ"ל. וזהו שאנו מוצאים במלאכים עליונים שיש בהן ג"כ בחי' עבודה זאת דבחי' התקון בבחי' ההתכללות דאין ויש דאו"כ הנ"ל והוא מ"ש בהם (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב בחי' בטול היש לאין זהו בחי' הרצוא שלהם ובחי' המשכת אלקות מאין ליש עליהם זהו בחי' השוב וכמו (שם א, כד. כה) בעמדם תרפינה כנפיהם כו'. (והיינו בשיר שלהם שהוא בבחי' רו"ש דוקא כידוע). וזהו לפי שהמלאכים הגם שהן בבחי' בהמות וחיות כפני אריה ופני שור כו'. שהוא בבחי' התהו שקדם לבחי' התקון דבחי' אדם. אבל הרי יצאו מארץ עלאה כמ"ש תוצא הארץ נפש חיה כנ"ל. והארץ הרי היא בבחי' התקון דחכ' כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ. (כנ"ל באריכות וע"כ אנו מוצאים שיש בהם בחי' ההתכללות כ"א מזולתו ההפכי דוקא. וכמ"ש בזוהר דכלילן דא בדא ושליבן דא בדא כו'. וכמ"ש (ישעי' ו, ג) וקרא זא"ז כו' ות"י ומקבלין דין מן דין כו'. שהרי ד' חיות שבמרכבה מתחברים יחד להיות נושאות את הכסא כו' וכמ"ש במ"א). והיינו לפי ששרש התהוות המלאכים מארץ עלאה שהוא בחי' המל' מבחי' או"כ שבמל' שהוא בחי' אין. ויש בהתכללות זע"ז במדה ושעור כנ"ל. וע"כ נתהוו המלאכים ג"כ בבחי' או"כ דוקא האור הוא בבחי' הנפש והצורה שלהם שהוא בבחי' האין והבטול לאלקות תמיד מצד שרשם בבחי' האור שבמל' (כמיכאל באהבה פני אריה אל הימין ששרשם באור המל' דחסד כו'). ובחי' גופם וחומר שלהם הוא בבחי' יש נפרד מצד שרשו בבחי' היש דכלים שבמל'. אך גם בחי' הכלי הוא בבטול היש עכ"פ לפ"ע האין דאור כו' כמו שהוא באו"כ דמל' מקור חוצבם וע"כ חומר המלאכים דק ורוחני מעין הצורה דוקא. (והוא מהבל רוח פיו ית' שעולה ויורד בבחי' רו"ש. וזהו והחיות רו"ש בכללות כו'). וע"כ כל עבודת המלאכים בשיר הוא בבחי' רו"ש להיות גם גופם וחומרם בבחי' בטול היש לאין בסבוב והשתחואה כו' ע"י אור נפשם ורוחם שהוא בבחי' האין האלקי מצד שרשו באין האמיתי דבחי' המל'. ולזה נק' בני האלקים שיש בכח לעשות גם בגופם בחי' בטול היש לאין. וזה בא בחלוק מדרגות רבות בכל עולם לפ"ע גלוי אור האלקי שהוא בבחי' המל' המאיר בכל ג' עולמות דבי"ע והכל בשעור קצוב באור בין בכלי אין ויש כנ"ל לפי אופן הראוי שיהיה קיום האור בכלי כנ"ל. (וראייה לזה ממה שאמרו (סנהדרין לח, ב) הושיט אצבעו קטנה ביניהם (ביתר מכפי המדה) ושרפן (שנתבטלו לגמרי. וכה"ג גם בצמצומים האחרונים ביותר עד ע"ש דנוגה דעשיה וראייה ממחנה סנחרב כו'. (וכמ"ש במ"א והוא צמצום דקו המדה בשם אלקים עד שיוכל להיות יש נפרד גמור וגם זה במדה כו'). וזהו עיקר בחי' התקון כנ"ל גם במלאכים ועולמות התחתונים להיות שרשם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.