קטז, ג

כי לא שלם עון האמרי כו' ע"פ משפט התורה דוקא מטעם הנ"ל וד"ל) אך עכ"ז מבקשים יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך כו' הגם שהוא נגד משפט התורה ג"כ דהגם שע"פ משפט אמת דחכ' דתורה אין יסורים ועונש בלא עון וחטא שנגמר הדין ע"פ הכרעה דימין ושמאל כמו במשפט דסנהדרין כו' עכ"ז יכבשו רחמיך כו' דהיינו שימשך מבחי' עצם הטוב ורחמים הפשוטים שבעצמות אור הכתר שלמעלה גם מבחי' ההכרעה דד"ע וד"ת הנ"ל שע"פ קו המדה דתורה כי ע"פ קו המשקולת דהיינו קו המדה שנק' מתקלא יכול להכריע לשמאל לכף חוב כמו לימין לכף זכות אם גברו ביותר העונות על הזכיות וכה"ג אבל מעצמו' בעל הרצון הפשוט הנ"ל (שנק' רעוא דכ"ר שבמצחא דע"י כו' שנק' עת רצון כנ"ל משם יבא ההכרעה תמיד לכף ימין דוקא אע"פ שיכבדו העונות בכף השמאל יותר וראייה לזה מסליחות העונו' ביו"כ ע"י י"ג מדה"ר ומחמת יו"כ עצמו שנסלח העון והחטא שע"פ התורה יחייב דין ועונש יהפך לזכות וחסד שהרי הזדונות עצמן נעשים כזכיות כידוע והטעם הוא כמשי"ת בסמוך) ואע"פ שהתורה היא מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר שאין שם התחלקות לחו"ג כלל וע"כ כולו טוב וחסד עכ"ז הרי באה התורה בהתלבשות בעה"ד לברר לז"מ דתוהו בסו"מ וע"ט ע"פ בחי' התיקון דח"ע דתורה שבחכ' אתברירו כו' מטעם שהתורה בבחי' עה"ח שלמעלה מהתחלקות המדות כו' הוא הטעם שביכולתו לברר בעה"ד כו') (ובזה יובן ערמת הנחש הקדמוני במ"ש לחוה (בראשית ג, ה) כי ידע אלקים כו' ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים ידעי טו"ר כו' כי אדם וחוה קודם החטא היו בבחי' עה"ח שלמעלה הרבה מעה"ד שאין שם צד יניקה ואחיזה לרע דקליפה כלל כי עה"ד שרשו למטה מהחזה כו' דהיינו בבחי' ד"ת המתפשט במדות הטבעיים שבלב שמסתעף מזה טו"ר ממש (והוא כח ההרגשה שמרגיש א"א מאד כמ"ש במ"א ע"פ והנחש היה כו') ושרש ד"ת הזה הוא בבחי' ד"ע שמחלק הרצון לחו"ג שהוא הרצון המורכב בחכ' וטעם לרצון בהעלם וגלוי שיוכל להטות מטוב לרע ומרע לטוב במשקל שוה ולהכריע ע"פ קו המדה לימין או לשמאל וז"ש והייתם כאלקים ידעי טו"ר בב' הקוין דחו"ג לטב ולביש שבב' עיינין ולכך אמר ונפקחו עיניכם ל' פקוח עינים שבחכ' שברצון שבא בהתכללות דחו"ג שמסתעף מזה טו"ר וכוונת הנחש היתה שתהיה ההטיה מזה לקו השמאל יותר ששם הוא שרש הרע והדין הקשה וכמו שהיה שמיד שטעמו מעה"ד טו"ר נפלו ברע ומות כו' וכמ"ש ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב כו' ובחרת כו' (דברי' ל, טו. יט) אבל אם הבחירה ברע היינו במות שהרע והמות אחד הוא וע"כ נמשך המות מחטא עה"ד דוקא אבל בבחי' עה"ח שם כולו חיים וטוב ואין שם צד יניקה ושרש לרע ומות כלל וכלל וז"ש ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעה"ח כו' ועתה דוקא אחר שטעם מעה"ד טו"ר שהמשיך השפע לקו השמאל ביותר לסטרא דרע דק"נ וע"כ אם יקח ויאכל מעה"ח וחי לעולם גם בהיותו ברע לא יהיה למות שליטה בו כו' (וכמ"ש בדרוש דוהנחש היה ערום כו'):