נד, א

דתו"מ דתורה אור הוא בבחי' החכמה ומדות אדם פנימי והמצות שנק' רמ"ח אברים דמלכא הן בחי' אדם חיצוני. אך עכ"ז הרי העיקר הוא ביטול הרצון שבכל מצוה בקבלת עמ"ש באוי"ר שנק' ביטול פנימי ג"כ אבל התפלה היא רק ביטול חיצוני דחומר כל הגוף בכלל מראש לרגל בלי הרגשת אור וחיות בבחי' דומם ממש שלמעל' גם מביטול הרצון דנה"ט כי ממילא יהיה ביטול הרצון בקבלת עמ"ש כמו המשתחווה בגופו לפני המלך שנכלל בזה כל מה שיהי' עובדו בעול מלכות בכל לב ונפש בביטול הרצון מפני שבהשתחואה זו מסר כל עצמו ומהותו ממש יותר ממס"נ ברוחניות במוח ולב בפנימי' וקבלת עמ"ש בתו"מ באוי"ר בק"ש וד"ל. וע"כ עיקר הדין בתפלה הוא להראות הביטול והכנעה בחיצוניות האיברים בראש ושדרה שכופף קומתו לארץ ואעפ"י שאין בו ביטול פנימי בהתפעלו' במוח ולב ככוונ' הלב והמוח בק"ש הנ"ל. וראי' ממ"ש ר"ח מחזיקנא טיבותא לרישא דמנפשי' כרע במודי' אעפ"י שלא הי' מכוין כלל ומאן דכרע במודי' בכריעה גשמי בשדרה יקום בתח"ה ואם לאו אינו קם בתח"ה כידוע. וזהו כמו דבר פלא לכאורה איך יהי' מעלה ומדריגה גבוה כתח"ה שהוא מבחי' המקיף העליון דעצמות התענוג הפשוט דא"ס שנק' טלא דנטיף מע"י כו' כידוע ע"י הכנעה גשמי' בכריעת הראש והשדרה במודים כו'. וגם יש להבין דאם מעלת התפלה גבוה כ"כ יותר מיחוד עליון דק"ש למה התפלה דרבנן וק"ש דאורייתא וכמו שא' במי שהי' מאריך בתפלה ביותר דמניח חיי עולם דתורה ועוסק בחיי שעה כו' וגם הלא א' דמי שתו"א פטור מן התפלה לגמרי כרשב"י וחבריו. הרי מובן מזה עכ"פ ששרש התו"מ יותר גבוה מן התפלה וע"כ התפלה דרבנן (דאבות תקנום כנגד תמידי' כידוע):

(לד) אך הנה ידוע בשרש התפלה בח"י ברכות שהן לנגד ח"י חוליות השדרה שהן מעמידי' כל בנין הגוף מראש לרגל כאחד ומאחר שהחוליות הן המקשרי' ומחברי' כל סדר מעמד הבנין דאדם בהכרח לומר שהם במעלה ומדריגה גבוה מכל בנין הגוף באו"כ בראש תוך סוף פנימי' וחיצוניות דחיצוניות כעור ובשר וגידי' ועצמות כו'. והיינו מבחי' אור המקיף העליון ביותר שמעמיד ומקיים לכל פרטי האורו' וכלים שבציור קומת אדם מראשו לרגלו כאחד (כמו מה שנמשך מאור עצמות הנפש המשכה כללית שמרגיש א"ע מראש לרגל גם לרצון שבהעלם במוח עד תנועת חיות הרגל בלי התחלקות כלל כמ"ש במ"א) וכך הוא ענין ההפרש בין תפלה לתו"מ שהתו"מ באוי"ר ורצון ותענוג בפנימי' וחיצוני' באו"כ זהו בחי' אדם בציור קומה מראש לרגל כנ"ל דמצות ת"ת במוח שבראש הכולל כל חיות האברי' והמצות הן בחי' האיברי' בפרט וכמו שהאיברי' כולם נשמעי' לרצון וחכ' שבמוח כך כל המצות הן בחי' כלים לאור רצה"ע שבחכ' בראש דתורה אור כנ"ל אך התפלה בח"י ברכות הוא כמו ח"י חוליות השדרה שמעמיד כל בנין הגוף דאדם והכל הולך אחר המעמיד והמקיים כו' כך התפלה הוא המעמיד והמקיים לכללות ההמשכו' דאור תו"מ מראש לרגל להיותו בבחי' מקיף הכללי דנר"נ דאדם ששורה על בחי' החיצוניו'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.