מא, ג

חסד שבגבו' ויוכללו יחד (כמו שנכללין ב' המדרגות דחו"ג בדעת המכריע) הרי כאן בגילוי ד' מדרגות דחו"ג בצירוף התכללות דהעלם שבכ"א שהן ב' שהן ד' כנ"ל והיינו כמו דעה הד' הנ"ל שכוללת לג' הדעות והיא דעה בפ"ע כו' כך ענין המדרגה הד' הזאת שהיא כוללת לג' מדרגות דשיר כפול ושיר משולש והוא עצמו מדרגה בפ"ע שהיא הנכללת מב' המדרגות דגבו' שבחסד וחסד שבגבו' לשניהם יחד בגילוי (וכוללת גם לחו"ג עצמן שבדעת הג' המכריע שזהו שיר משולש שהן ג' דעות ובפרטן הן ד' והן ב' דעות שבמכריע לפעמים כך ולפעמים כך שבאו שניהם יחד בדעה זו הד' (וא"א לחלק לדעה הג' לדעה בפ"ע שיהיה ה' מדרגו' אחר שהכרעה זו באה מאחד מאופני התכללות דחו"ג וד"ל):

(לב) וזהו ד' גוונין הנראין בגילוי בעמוד והוא התגלות דלובן ואדום עצמן. והג' מראה הירוק שיש בו מא' מאופני התכללות דלבן ואדום כנ"ל. והד' המגלה התכללות דד' מיני גוונין הכל בגילוי כאחד כו'. וכן בקול השיר כאשר בא מד' מדרגות דחדוה ועוצב הכל בגילוי כנ"ל כמו שבעירוב הגוונין הכל בא בגילוי. וכן בטעמים יש ד' מיני טעמים חלוקים ממרירות ומתיקות יחד והכל בגילוי במורגש ע"ד הנ"ל וד"ל. וכמו במראות היריעות דמשכן שהיה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. וידוע (ביומא עא, ב) דשש הוא הפשתן הלבן שהוא מראה החסד הפשוט ותולעת שני הוא האדום בבחי' גבו' פשוטה והארגמן כלול מלובן ואדום (כמו מראה הירוק) שאחד מהן בהעלם והתכלת הוא המראה הד' שכלולה גם מארגמן (והוא בחי' המל' שכוללת כל ההפכים דחו"ג עצמן וב' הפכים דהתכללות שלהם הכל יחד בגילוי. וזהו שאמ' בזהר דכד אינון ג' אינון ד' כו' וההתכללות מג' מדרגות זהו בבחי' הת"ת שנק' שיר משולש כנ"ל וכאשר נמשך במל' אינון ד' שהוא בחי' שיר מרובע שכלול מד' מדרגות בגילוי כנ"ל כי בבחי' החו"ג שבת"ת אחד מהם בהעלם ובמל' ב' ההפכים בגילוי כמ"ש (ברכות ל, ב) במקום גילה (עצמה) שם (דוקא) תהא רעדה ג"כ בגילוי (ולא כלבבות ייראוך וקרב וכליות יזמרו שאין הרעדה במקום גילה עצמה כי היראה מבפנים בלב והזמרה בחוץ או להפוך אבל במקום גילה בלב שם דוקא תהא רעדה ב' הפכים במקום אחד בגילוי (כמו בכיא מסטרא דא בלב וחדוה מסטרא דא בלב שכלול ב' הפכים במקום אחד בלב בגילוי וזהו כמו שאנו רואים באו"נ שלא ראהו זמן רב או שהיה בסכנה וניצול שישקו איש את רעהו ויבכו בראותם זע"ז הרי נק' שמחה של בכיה או בכיה של שמחה שכלולים שמחה ובכיה כאחד כו' וכך יוכל להיות ב' מיני בטול דיראה ואהבה בלב בגילוי כאחד כמו המרקד לפני המלך שיש בלבו שמחה ויראת מלך כאחד (כמו בדוד (ש"ב ו, טז) שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז ואמר (שם ו, כא) ושחקתי לפני ה' והרי היה מרכבה לבחי' המל' שהוא בחי' היראה בתכלית הבטול והיה מרקד בשחוק עד שהיה נגלה כאחד הריקים מצד שפלות עצומה כמ"ש (שם ו, כב) ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני דאדרבה מצד עוצם השפלות בבטול במציאו' בתכלית מרוממות השי"ת היה משחק כו' לפי שאינו תופס מקום כלל וכלל הגם שהיה מלך על ישראל