כו, ג

כו' הכל במדה ומזיגה נכונה באופן שיהיה בחי' השפעת האור בכלי מאין ליש במדה ממוזגת מאין ליש יחדיו ישכונו. שזהו עיקר בחי' התקון דשם מ"ה שהאו"כ כלולים זע"ז לפ"ע דוקא ע"כ מתייחדים והיו לאחדים ממש וד"ל. (ודוגמא לענין זה הוא מה שאנו רואים שהתורה היא בבחי' התקון דשם מ"ה דחכ' כידוע דאורייתא מח"ע נפקת ובחכ' דוקא אתברירו כו'. וזהו שכל התו' היא רק לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא כו'. להיות שהתורה היא בקו האמצעי דבחי' ת"ת. כמ"ש (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו כלול מחו"ג יחד. ולכך ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה דוקא כידוע. והענין הוא במה שאנו רואים בכל המצות שיש כמה מהן שהן בבחי' העלאה מלמטה למעלה בבחי' בטול היש לאין כמצות הקרבנות ותרומות ומעשרות וצדקה וגמ"ח ושארי מצות כציצית ותפלין וכה"ג הן בבחי' המשכות אלקות מלמעלה למטה להיות גילוי שם הוי"ה מן ההעלם שזהו מאין ליש כו'. ודרך כלל הן רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שהן בחי' חו"ג. אבל כ"ז נעשה במדה ושעור בדקדוק גדול גם בכל מצוה ומצוה דרמ"ח מ"ע שהן בבחי' ה"ח בכלל הרי נק' נר מצוה בבחי' או"כ שצ"ל בבחי' התכללות נכונה באופן המשכת אור הוי"ה מאין ליש ובבחי' הכלי בבטול היש לאין ממוזג בשעור ומדה דוקא. ולזה כל המצות הן במדה בלי תוס' וגרעון. כמ"ש במ"א ע"פ (ישעי' לג, יח) איה ספר איה שקל כו'. וכן בל"ת בבחי' ה"ג כו' מפני שזהו עיקר בחי' התקון דחכ' דתורה שיהיה התכללות מימין ושמאל דחו"ג הכל במדה ושעור נכון ע"פ מאמר קו המדה. ולזה הזהיר (משלי ל, ו) אל תוסף כו' כידוע. משום דבחכמה דשם מ"ה דתקון אתברירו שהוא ההתכללות במדה דוקא וד"ל. ועוד דוגמא לזה הענין הוא ענין מה שאמר במלאכי' (יחזקאל א, יד) והחיות רצוא ושוב שהרצוא הוא בחי' ההעלאה ובטול היש לאין ליכלל ולידבק במקורו והשוב הוא להיפוך ממש בחי' ההמשכה וירידה מאין ליש ממש ואנו רואים שבכל מלאך כלול רו"ש יחד במדה ושעור דוקא. כמ"ש והחיות רו"ש דמשמע שרו"ש תמיד כאור הנר שעולה ויורד תמיד כו'. (וכנשימה באדם שיוצא וחוזר ונכנס ועי"ז מתקיים דוקא). וכמו מראה הבזק שהוא להב היוצא בין החרסים כו' (חגיגה יג, ב) דהיינו שאין השוב רק לפ"ע הרצוא לבד ולא יותר ואין הרצוא רק לפ"ע השוב לבד ולא יותר (וגם מה שיש התכללות ברצוא מבחי' שוב ובשוב מבחי' הרצוא ג"כ הוא בשעור ומדה דוקא כנ"ל. וכ"ה בבחי' התקון דחכ' דתורה הנ"ל וד"ל:

(מא) והענין יובן בעבודת ה' בבחי' אוי"ר שנק' רו"ש כידוע. ודרך כלל הוא ב' מדרגות דתפלה ותורה שהתפלה עיקרה בבחי' רצוא והתורה עיקרה בבחי' שוב וכידוע בענין האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו (יבמות קט, ב). דהיינו רק בחי' שוב בלא רצוא דתפלה וכמו"כ להיפך בחי' רצוא דתפלה לבד בלא תורה כלל אלא צריך שיהיו שניהם יחד דוקא ובמדה ושעור ושיהיו כאו"א כלול מזולתו ההפכי ג"כ במדה ושעור. והוא שיהיה בתפלה בחי' המשכת אלקות בקבלת עומ"ש. ובת"ת צ"ל ג"כ בבחי' היראה שהוא בטול