כו, ב
דתהו שהאור היה בבחי' האין והבטול ביותר ליכלל בעצמות ולא היה הכלי מכילו להתיישב בו לפי שלא היה בכלי בחי' בטול היש לאין כ"כ לפ"ע דבחי' האין דאור כידוע שבחי' הכלים דתהו היו בבחי' ב"ן שהוא בבחי' יש יותר מכפי המדה שצריך להיות לבחי' האורות דתהו (ובמ"א מבואר להיפוך שהיה האור דתהו בבחי' יש ביותר ע"כ לא יכול הכלי להכילו כו'. ודוגמא לדבר היה בלוחות ראשונות שנשברו מפני שהיו בתוקף גלוי האור בבחי' יש ביותר ע"כ נפל בזה קנאת נחה"ק ונפלו בחטא העגל אח"כ כו'). וזהו כמשל תלמיד היושב לפני רבו שכאשר צריך לקבל אור שכל גבוה ביותר צריך לבוא לבחי' בטול היש ביותר משא"כ כשאין צריך לקבל רק שכל קטן שאינו גבוה כ"כ א"צ לבא לבחי' בטול היש כ"כ מפני שצ"ל בטול היש לפ"ע האין דאור המשפיע כו'. ולזאת הנשמות בג"ע ילכו מחיל אל חיל כו' (תהלים פד, ח) כל שצריכי' לעלות למדרגה גבוה יותר יותר באים לבחי' בטול העצמות עד שבטול היש בג"ע התחתון כיש גמור יחשב בעלותם לג"ע העליון. וכמו המתבטל לפני שר הצבא שבעלותו לפני המלך בעצמו יבא לבטול גדול יותר עד שבחי' הבטול הראשון כיש יחשב לפ"ע רוממות המלך על הש"צ. וכן לפ"ע זה העולה והולך משר הקטן לשר הגדול ממנו כו' וד"ל. והב' הוא להפוך כאשר בחי' היש דכלי הוא בבטול יותר מכפי ערך האין דאור ג"כ האור מסתלק כמו כליון הפתילה באור ביותר שהאור קופץ ומסתלק כו'. (וכמו חנוך ואליהו שעלו בגופם למעלה מצד עוצם בחי' הבטול דיש שבגופם יותר על ערך האין דנשמתם כמ"ש (בראשית ה, כד) ויתהלך חנוך כו' ואיננו כו'. ובמשה היה להיפוך שהיתה נשמתו בבחי' מה ואין יותר. והיה בגופו בבחי' בטול לפ"ע לקבלת האור בבחי' יש דוקא שהרי היה קיים בגופו למטה והיה מדבר עמו פא"פ כאשר ידבר כו'. וכן יהיה במשיח שיתיישב בו האור העליון ביותר בבחי' יש לפי שבחי' בטול היש יהי' לפ"ע האין ממש). והפוך זה ממש הוא כאשר יש תרתי לגריעותא שהכלי אין בה בחי' בטול היש כלל וכלל. וגם האור הוא היורד ונמשך למטה מאין ליש ביותר שמאמצעות שניהם יבא סבת ירידת האור העליון שיהי' נמשך עד למטה מטה ביותר גם בבחי' הגסות דקליפה. וכמו הנפילים שהיו בארץ שהיה שרש נשמתם מבחי' פסולת השפע מ"ד כו'. ונתלבשו בגופים גשמיים שמאמצעות שניהם ירדו למטה מאד. וכן ענין מותרו' השפע לע"ש דנוגה מז"מ דתהו כמו שהן למטה כו'. (וכמ"ש במ"א בענין שדים ומזיקים שנבראו בע"ש בה"ש כו'). וכ"ז במדה שצ"ל באו"כ בטבע עצמם וכמו"כ הוא במה שמתכללים זה מזה. דהיינו מה שיש באור מבחי' הכלי להיות נמשך מאין ליש כטבע הכלי שיהיה במדה ושעור. לא יותר מכפי ערך בטול היש דכלי שיש בה ממדרגת האור וכן בכלי עצמה לבד שיש בה שעור ומדה בטבע עצמותה בבחי' היש. הנה גם מה שיש בה מבחי' האור בבטול היש לאין בהתכללות באור ג"כ יש בזה שעור ומדה לא יותר מכפי ערך האין דאור ולא יותר מבחי' ירידת האור מאין ליש כו' עד שאין בחי' היש דכלי וגם בטול היש דכלי רק לפ"ע בחי' האין דאור ויריד' האור מאין ליש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.