כו, א

למעלה והמים יורדים כו'. אלא צ"ל בהכרח שע"י בחי' התכללות שיש באו"כ שכל א' כלול מהפוכו דוקא ע"י זה הם מתחברים יחד. דהיינו שהכלי נעשה בבחי' בטול היש לאין כטבע האור הפוך טבע הכלי והוא מה שנכללת ומתבטלת באור והאור נמשך ויורד מאין ליש להתאחד ולהתאחז בכלי הפוך טבעו לעלות למעלה כו'. שזהו הנק' התכללות שכל א' וא' כלול מהפוכו דוקא ע"י זה הם מתחברים שהאור נאחז ומתיישב בכלי דוקא. (וכמו אור הנר בכלי השמן דהאור נמשך בפתילה ע"י השמן והשמן ופתילה נכלל באור שזהו הגורם אחיזת האור בנר. וזהו שהאור דנר עולה ויורד תמיד ומתקיים זמן רב כו'. אבל בלא שמן האור קופץ ומסתלק כטבעו לעלות במקורו כו' רק ע"י הפתילה שנכללת בו נמשך ויורד להאיר בשמן ופתילה כו'):

(לח) ובאור הענין ידוע כמו בבחי' התכללות דחו"ג ב' הפכים. כמ"ש לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא. שזהו התכללות דאש ומים כמ"ש בס"י טרף אש ומים ובללן זה בזה שא"א שיתחברו כא' מזיג' והרכב' שלהם לפי שכלול כל א' מזולתו ההפכי והוא מה שהוציא מים מאש ואש ממים כו' כידוע. וכ"ה בענין בחי' ההתכללות דאו"כ כל א' כלול הוא מבחי' מדרגת זולתו ההפכי דוקא והוא מה שהכלי שמצד טבעה הוא בבחי' יש נעשה בבחי' בטול היש לאין. שזהו מדרגת האור שטבעו לעלות ולהיות בבחי' אין והאור שטבעו לעלות יהיה בבחי' מדרגת הכלי הפוכו שיורד ונמשך למטה להאיר בו מפני שיש באור מבחי' הירידה למטה ובכלי מבחי' ההעלאה כמו שיש במים אש ובאש מים כו'. ועי"ז מתאחדים האו"כ יחד כמו כל ב' הפכים שאינם מתאחדים יחד כ"א באופן שכל אחד יתפוס ויתלבש במדרגת המנגדו דוקא כו' וד"ל:

(לט) וזהו כמו האור והפתילה הנ"ל שאם הפתילה קיימת לגמרי ואינה כלה ונשרפת באש הדולק יקפוץ האור ואינו נאחז בה כלל. אבל בבטולה והתכללותה באש עי"ז נמשך האור למטה ונאחז בפתילה כו'. וכ"ה ברקבון הזרע בארץ שנתבטל ישות שלה באין דכח הצומח שבארץ ועי"ז נמשך אין הרוחני דכח הצומח בה להצמיחה מאין ליש בתוס' רב. וכן בזרע הנקלט שנסרח ונתבטל מזה דוקא יומשך כח המוליד בטפה זו להוליד ולד שלם כו'. וכה"ג בכל יחוד עו"ע משפיע ומקבל. שזהו כמו או"כ וד"ל:

(מ) אך הנה מובן מזה עכ"פ שבטול היש לאין דכלי והמשכת אין ליש דאור כאשר הם מתכללי' ומתמזגים במזיגה נכונה דהיינו במדה קצובה לפי הראוי להיות אזי האור מתיישב בכלי ומתקיים בה. אבל אם לא נעשה התכללות זאת במדה נכונה אין זה דבר המתקיים. וזהו עיקר בחי' התקון שהוא ההתכללות כנ"ל שתהא במדה נכונה. (והוא ע"י קו המדה הנק' מתקלא או משחתא כידוע). ויש בזה כמה מדרגות א' כאשר בחי' בטול דאין דאור יותר מכפי המדה אזי אינו נמשך האור מאין ליש להתיישב בכלי אע"פ שיש בכלי התכללות בבחי' בטל היש לאין אינו מועיל להיות התיישבות והמשכת האור בכלי וממילא יסתלק האור למעלה. וכמו שהיה בבחי' אורות