קד, א

ביותר כמו טבע המים ממש שיורדי' מגבוה לנמוך דוקא ושרש בחי' ע"ס דאו"ח הוא מבחי' הגבורות דוקא שטבע הגבורות לעלות דוקא מלמטה למעלה מעלה כמו טבע האש שעולה מלמטה למעלה היפך טבע המים דחסדים שיורדים מלמעלה למטה כטבע האש שהן היפך טבע המים כידוע (ובס"י א' טרף אש ומים ובללן זה בזה לפי שיש באש מחלקי המים ויש במים מחלקי האש וכמ"ש הוציא אש ממים ומים מאש כו' וא"כ בהכרח שיש גם בבחי' חסדי' דאו"י מגבורות דאו"ח ובגבורות דאו"ח יש מחסדי' דאו"י באופן שיוכלו לבא לבחי' ממוצע הכלול משניהם יחד דוקא כמשי"ת):

(לג) והנה להבין ביאור הדברים הללו יש להקדים ענין א' שהוא עיקר ושרש לב' מדריגות דאו"י ואו"ח הנ"ל והוא מה שיש ג"כ ב' מיני בירורים א' בירורים דאו"י והב' בירורים דאו"ח שהוא מלמע' למטה או מלמטה למע' שהן ג"כ ב' הפכים בתכלית כאש ומים דחו"ג דאו"י ואו"ח ממש ויובן זה עד"מ בהיתוך ובירור הכסף במצרף ע"י האש כשמבררו יש בו ב' אופנים א' שמברר הפסולת והסיגים ומצרפם להוציא מהם הנקי ומה שישאר מזה עוד פסולת גס יותר יברר ויהתך עוד בהיתוך השני עד כמה פעמים יברר כן עד שיברר גם לפסולת הגס ביותר ולא ישאר רק תכלית הגסות ביותר שא"א לבררו עוד וישאר בלי בירור ויזרקנו לחוץ ואופן הב' בענין הבירור הוא לברר את הנקי כמה פעמים ויהי' הכל פסולת ולא ישאר רק תכלית הנקי ביותר והנה ב' מיני בירורי' אלה הן דמיון להבין ב' מדרגות הנ"ל בבחי' או"י בחסדי' ואו"ח בגבורות שהן כמו אש ומים כנ"ל דהנה מבואר למעלה שיש בחכמ' בחי' חו"ג והיינו שכל המטה כלפי חסד דוקא ושכל שהוא מטה כלפי דין דוקא והענין הוא שיש בכח השכל המשכיל כל שכל מן ההעלם לגילוי אור (שנק' ח"ס כנ"ל) ב' מיני טבעיים הפכיים א' שטבע כח שכלו הוא בבחי' החסד דוקא דהיינו שטבע כח שכלו הוא כך להטות בחכ' כלפי חסד וזכות בכל דבר משפט שיעיין בו יטה כח שכלו להשכיל הכל לטוב וחסד וממילא ימצא בכל דבר רק חלק וצד הטוב שבו עד שגם בדבר רע וחוב גמור יוכל להאיר בכח שכלו למצוא בו ג"כ צד וחלק הטוב שבו עד שיכול להכשיר גם את הפסול ולזכות גם להחייב ביותר ולטהר גם את הטמא כו' וזהו הנק' ירידת כח אור השכל להאיר מלמעלה למטה מטה ביותר דהיינו שיאיר בתוקף כח חכמתו להשכיל בשכל וטעם של חסד וזכות גם בדבר שהוא חוב גמור להפכו לחסד וכן להכשיר הפסול כו' (וכמו שהי' (ערובין יג, ב) תלמיד וותיק א' שהיה יכול לטהר את השרץ בק"נ טעמי' רק שאינו ע"פ תורה כו' (וכמ"ש במ"א בפי' (משלי לא, כו) ותורת חסד על לשונה דאית תורה של חסד ותורה של דין והן בחי' חו"ג שבחכמה כמו ב"ש אוסרי' וב"ה מתירין לפי ששורש נשמות הללו מבחינת החסד שבח"ס שנק' תורת חסד להתיר ולהכשיר ולזכות כל מה שביכולת כח חכמתו יטה הכל כלפי חסד ונשמות הללו הן מבחי' דין שבח"ס כו' שהוא להיפוך ממש כמשי"ת). וזהו כמו דמיון בירור הא' שמברר את הפסולת עד שיברר גם