פז, א

מצות הרוחניות למעלה שנק' מצות הוי"ה ממש בבחי' האצי' (וכמו שאו' מצותי ואנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו') אך מה שאמר באברה' כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי"ה ממש לעשות צדקה ומשפט כו' משמע מצות בגשמיות ואפשר להיותו שרש ומקור לצדקה ומשפט שיעשו בניו בגשמיות כנ"ל זהו אשר יצוה את בניו כו'. והענין הוא כידוע בע"ח דעיקר ושרש כל המצות למעלה היינו רק להמשיך תוס' אורות בכלים דאצי' כמו במצות ת"ת להמשיך תוספת אור דא"ס בחכמה שהוא חכמה מוחא ובמצות צדקה להמשיך תוס' אור א"ס בחסד דרועא ימינא כו' וכה"ג בכל המצות שנק' רמ"ח אברין דמלכא כידוע. אך לכאורה אין לזה הבנה כלל דהלא כבר נאצלו כל אורות דאצי' בכלים מכלים שונים ונמשך גם תוספות אור בכלי מעצמות המאציל כמשל שלהבת הקשורה בגחלת וכחפירות שמקבלים מן הנהר כו' וא"כ מהו ענין המצות למעלה ברוחניות שעי"ז דוקא נמשך תוס' אורות בכלים כו' וגם למה נק' מצות הוי"ה ברוחניות דאצי' להוסיף אורות בכלים ע"י מעשה התחתונים דוקא אחר שבלא"ה נמשך תוס' אורות בכלים כו' וגם א"כ מהו ההפרש בין קיום המצו' דאבות ברוחניות בעובדות שלהם לקיום המצות שלנו בגשמיות כו' וד"ל:

(מא) אך הנה התירוץ לזה ידוע דאורות דאצי' נאצלו מעצמו' המאציל בבחי' צמצום ומדה עפ"י מאמר קו המדה הידוע שהוא מה ששיער בעצמו בכח איך שיהיה בפועל ועד"מ הבונה בנין שיומדד בו הרצון ושכל ומדות באופן בנין זה בדקדוק ושיעור בעצמו לא יוסיף ולא יגרע אופן ציור הבנין ואז ממילא נעשה כן בגלוי הרצון ושכל ומדות להביא לידי מעשה הבנין בפ"מ וכן במע"ב בי' מאמרות שנתגלה ההעלם של הרצון וחכמה ומדות שבעצמות בדקדוק ושעור ששיער בעצמו איכות אופן הבנין של עולם הגשמי וכך עד למעלה מעלה שע"ז נא' כי אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט, ג) גם בעולם האצי' באיכות אופן גלוי ע"ס כמו שהן בהעלם העצמות הכל היה ע"פ מדה ושעור ששיער בעצמו תחל' ולפ"ז כאשר צריך להיות תוס' אור חדש באבי"ע אשר לא היה כזה בתחלת השעור והמדה שנק' קו המדה (כאמת הבנין ממש שמודד איך וכמה וכמ"ש (ישעי' מ, יב) מי מדד בשעלו מים כו' וכמ"ש במ"א) אזי יש בזה ב' אופנים א' שיהיה התעוררות אור חדש הזה מעצמות המאציל ממש בע"ס הגנוזות בהעלם העצמו' תחלה וממילא יומשך כן בגלוי דע"ס דאצי' ומשם לבי"ע כמו לנשמות בג"ע עד עוה"ז השפל לשנות טבע הבריאה דמע"ב שהן נסים ונפלאות כידוע או שיהיה גלוי אור האצי' בבריא' ביתר מכפי המדה כמו גלוי שכינה בנביאי' ובהיכל ק"ק או שיעלה מבי"ע לאצי' ביתר מכפי המדה וצמצום בבטול היש לאין כאליהו וחנוך שעלו למעלה ממש וכה"ג. והב' שיבא זה ע"י מעשה התחתונים דוקא שיעוררו לבחי' מהו"ע המאציל שיאיר בתוס' אור מרובה על העיקר באצי' מלמעלה גם מן הרצון והתענוג שהיה בהעלם העצמות תחלה להוסיף אור חדש ברצון ותענוג הקדום וגם בחכמה הקדומה וממילא יומשך אור חדש זה