נג, ב

דחו"ב ורצון ותענוג כו' וע"כ הביטול בי"ח הוא בחיצוניות הגוף דוקא (כמשי"ת). אך עדיין יש להבין דמטעם זה לכאו' סידור שבחים בפסד"ז הוא להיפוך מביטול די"ח שהרי השבח בא בהשגת השכל כו' ובעצמות א"ס לית מח' תפיסא בי' וע"כ נק' נורא תהלות כו' ואיך משבחים ש"מ בפסד"ז יוכל לבא למדרגת התפלה דוקא. הענין הוא ידוע ומבואר במ"א בענין הלל וברכה והודאה שהשבחי' הללו לשם הוי"ה דוקא דהיינו לרומם לשם הוי"ה שהן ע"ס בכלל לגבי העצמות דלאו מכל אינון מדות כלל שלמעלה מבחי' אדם כמו עד"מ בשבחים שמשבחים למלך ב"ו ברוב חסדיו וברוב חכמתו וכה"ג שזה השבח מרומם לבחי' העצמות שלו דהחכ' וחסד שבו כלא חשיבא וע"כ נק' הלל מלשון בהלו נרו שמוסיף אור בשם הוי"ה בע"ס דאצילות וכענין לך ה' הגדולה כו' וע"כ עי"ז דוקא נמשך תוס' ברכה בשם הוי"ה בי"ח ביתר מכפי המדה דחכ' דתורה כנ"ל. וע"כ יסדר אדם שבחו ש"מ דוקא בתחל' ואח"כ יתפלל בהמשכת הברכות די"ח. וזהו דוקא בשיר ושבח דמלאכים דעשיה שהוא בבטול בחיצוניות ההשתחואה שלמטה מן השכל ששרשו למעלה מן השכל וההשגה דמלאכי' דבריא' ויצירה כו' וכמו הללו את ה' מן השמים כו' הללו כו' מן הארץ כו' כי נשגב שמו לבדו כו' ובשיר בהבל החיצון יותר מאוי"ר דשרפים כו' משום דנתב"ס דוקא וע"כ קול זה מעורר הכוונה היותר עליון שהוא בחי' עצמות התענוג והרצון הפשוט שבעצמות המאציל בי"ח כנ"ל שלמעלה מכוונה פנימית דחו"ב דק"ש וד"ל:

(ל) אך הנה לפי"ז עדיין אינו מובן למה התפל' בלחש ובחשאי. דלכאורה הי' ראוי שיהיה בקול רם דוקא בחיצוניו' הבל הלב שקול זה מעורר הכוונה היותר עליון שהוא בעצמות התענוג ורצון העליון הפשוט כנ"ל בקול דשיר דפסד"ז ואיך א' דמפסוקי דזמרה בקול רם יבא לבחי' הבטול די"ח בלחש שאינו אלא בחי' הבטול דחכמה בחי' מדבר כו'. אמנם הענין הוא כמבואר למעלה שיש בדבור ב' מדרגות חומר וצורה וחומר הדבור הוא גוף הבל האותיות קול החיצון שבדבור שיוצא מהבל הלב הגשמי דנה"ט החומרי' שמורכב מאמ"ר וד"י גשמיים וצורה של הדבור שהוא החכמה שבדבור הוא בבחי' אדם הפנימי שנק' נפש השכלית נפש המדברת. ואמנם ידוע שיש שרש מקור לנה"ט החומרי' למעלה מנפש השכלית דאדם (וראי' מאדה"ר כשנמשך נשמתו בגופו דוקא בחצונית דאדם נשלם שלימות דנשמת אדם הפנימי דפרחא מחי העולמים כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים שאז נא' בצלם אלקים עשה כו') והיינו בבחי' מקיף דיחידה שלמעלה מנר"נ דאדם (והוא בחי' מקיפים דתוהו בחי' עיגולים שלפני בחי' יושר דאדם והן עיגולים דגלגלים וצבא השמים ששרשם במקיפי' דתוהו שלפני פני אדם שבמדבר כו' וד"ל כנ"ל בענין אופני הקדש בלא וי"ו כו') ולזאת ע"י שיר המלאכים דעשי' בפסד"ז בחיצוניות דהבל הלב יעלה למעלה מבחי' המוחי' דחו"ב ורצון ותענוג שבהם ולכך אין מלה בלשוני בי"ח שבטלו הכחו' כו' של הדבור אפי' בחשאי כי עולה למעלה גם משרש ומקור החכמ' שלא יגיע לעצמות התענוג כנ"ל. אמנם גם בבחי' קול הפשוט דשיר המלאכי' דעשי' כמו בקול הבל