כה, ד

שלא היה הכלי יכול לסבול האור כי רב הוא. וע"כ נסתלק האור ונפל למטה ונשבר כו'. וע"כ עיקר בחי' התקון הוא להיות מעוט האור ורבוי הכלים שמפני זה יהיה ענין התיישבות האורות בכלי' דוקא. שזהו בחי' היחוד והתכללות האורות בכלים מכלים שונים. וזהו דוקא ע"י שם מ"ה דחכ' שהוא בחי' האדם שע"י נעשה בטול היש לאין שהוא עיקר בחי' התקון דשם מ"ה שעי"ז יהיה בחי' היחוד והתכללות היפך בחי' התהו שהיו בבחי' ענפין מתפרדין זת"ז. וע"כ אמר בהן וימלך כו' וימת כו' כידוע. ובאור הדברים הנה יש להקדים תחלה שרש ענין בחי' אור וכלי מהו איך שהכלי הוא בחי' הגבלת האור כו'. דהנה ידוע דרך כלל שהאור הוא בחי' אין האלקי והכלי הוא בחי' היש והמה ב' הפכים ממש ועכ"ז מתחבר האור בכלי כו'. והענין הוא דענין ובחי' האור הוא בחי' גלוי והתפשטות ההארה האלקית שמאיר ומתפשט מאור עצמות המאציל (ע"ד הנא' במשה וזקנים (במדבר יא, כה. כו) ויאצל מן הרוח כו' ותנח עליהם הרוח שזה היה רוחו של משה ממש רק שהופרש ונאצל מרוחו על הזקנים שהיו במדרגתו ממש כו'. וכך אורות הנאצלים מאור עצמות המאציל שזהו כמו שלהבת הקשורה בגחלת כמ"ש בס"י). וע"כ ע"ס דאצי' הן בבחי' אין דאא"ס ממש דהיינו שהן בבחי' בטול תמידי ליכלל בעצמות המאציל. ולזה אמר ע"ס בלי מה בלי מהות כלל. משום דאיהו וחיוהי שהן האורות דע"ס חד ממש. (ועד"מ מכחות הנפש כמו כח השכל אע"פ שמאיר ונמשך מן הנפש בכלי המוח. מ"מ עולה ונכלל תמיד בעצם כח המשכיל שבנפש ההיולי שאינו נק' במציאות חכמה עדיין אף להיות משכיל ומוליד שכל וסברא כו' רק מצד התלבשות האור הזה בכלי המוח אז נק' שכל וחכמה והוא גם מה שנק' בתואר חכם להתחכם בכל שכל וחכמה. ונמצא מה שנק' חכמה בה"א שהוא בשם מציאות חכמה זהו מצד בחי' הכלי דחכמה שבו נאחז האור והוא בחי' היש של האור במה שנראה ונגלה במציאות שכל עכ"פ והוא המגביל את האור לפי אופן כלי השכל במה שהוא מתחכם כו' שעושה את האור במציאות יש. אבל מצד בחי' האור דחכ' עצמו הרי הוא בבחי' אין ההיולי כמו כח המשכיל שבעצם הנפש כו'. וכ"ה בבחי' אור הבינה וכן בשאר המדו' כחסד וגבורה כו'. דמה שנראה וניכר במציאו' דבר מה בבחי' יש זהו מצד הכלים שהוא בחי' היש המגביל את האור להיות בבחי' מציאות חו"ג כו' אבל בחי' האורות נכללים בעצמות ולא נק' בשם מציאות דבר מה עדיין כו'. וכמו"כ באורות עליונים דע"ס דאצי' וכמו חכים ומבין כו' שמצד האורות אמר חכים ולא בחכ' ידיעא כלל. אבל מצד בחי' הכלי שנק' חכמה במציאות יש זהו שאמר חכמה מוחא כו' כידוע. וא"כ הרי מובן עכ"פ מזה שהאורות והכלים הם ב' הפכים ממש מן הקצה לקצה כו' כמו מנגדיים דאש ומים. שהאורות המה בבחי' בטול בבחי' אין ליכלל בעצמות והכלים הן בבחי' יש נפרד במהות נבדל בפ"ע דוקא הפוך בחי' הבטול וההסתלקות כו'. ולזה נק' ע"ס בלי מה כו' כנ"ל. וא"כ לכאורה לא יובן איך יכול להיות שיחובר ויתאחד האורות בכלים מאחר שהן ב' הפכים ממש כאש ומים שהאש עולה