קג, ד

הכרעה זאת לירד מרחמי' לדין דמשמע שהי' עומד בדרגא דרחמי שהוא שם הוי"ה דז"א שכולו רחמי' וחסדי' ואין שם בחי' דין כלל ואם כבר הי' עומד במדרגה זו דחסד ורחמים מהיכן יבא לו התעוררות רצון לירידה זאת לירד ממדרגה זאת של רצון וחסד להתלבש ולבא במדרגה של דין שאין שם בחי' חסד כלל שזהו היפוכו ומנגדו בתכלית (וכן יש לתמוה בהיפוך כאשר ירד ממדה"ד למדה"ר כמו שאו' יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך שכבר עומד במדה"ד ורוגז איך יכול להכריע עצמו לבא במדה"ר לכבוש למדה"ד כו' וכן בכל מקום שיורד ממדה"ד למדה"ר כמו בר"ה שהוא יום הדין ויורד ממדה"ד למדה"ר לסלוח העוונות ביו"כ ע"י י"ג מדה"ר כו' וכמ"ש ויבואו בני האלקים להתיצב לנגד שם הוי"ה וממתיק כל הדינין דבני האלקי' ברחמי' דשם הוי"ה כו' וכן גם במע"ב שעלה במח' במדה"ד ואח"כ נתלבש במדה"ר כו' וגם בקרבן נח שחזר ממדה"ד למדה"ר וכה"ג) והג' יש להבין בגוף ענין המא' הזה שא' בזוהר ובמדרש שירד מרחמי' לדין שלכאורה משמעות פשט הכתוב הוא להיפך ממש דירידה זאת לא היתה רק לראות אם כצעקתה הבאה אלי עשו אם לאו דזה מורה שעיקר הירידה הי' לראות אולי לא עשו כצעקת מדה"ד עליהם וסיפא דקרא מוכח כן שא' ואם לא כו' ולפי פי' הזוהר והמדרש שירד ממדה"ר למדה"ד לאשגחה עלייהו בדינא ה"ז להיפך מפשוטו שירד לראות במדה"ד שכן עשו כצעקתה ולא יהי' ספק בזה להיפוך שלא עשו ובפשט הכתוב משמע דוקא שיפול ספק שמא לא עשו וכמ"ש ואם לא כו' (וגם הלא כבר עלה צעקת מדה"ד ע"ז ובאה לפניו ולמה הוצרך לירד למדה"ד כנ"ל) והד' יש להבין בגוף ירידה זו במדה"ד דוקא לפ"ד הזוהר והמדרש למה ומאיזה טעם לא יתברר הספק הזה אם עשו כצעקתה כו' רק ע"י התלבשות ההשגחה במדה"ד דוקא יותר מע"י מדה"ר (שבודאי ע"י מדה"ר יתברר יותר אם לא עשו וע"י מדה"ד יתברר יותר שעשו וכבר צעקתם באה אליו ואין זה בירור הספק הזה כלל רק דוקא ע"י מדה"ר כו') והה' הנה יש בזה פלא גדול בגוף ענין הספק הזה שנסתפק אם עשו כצעקתה של מדה"ד דודאי לא הי' עולה צעקת מדה"ד אם לא עשו בבירור מעשי' רעים וחטאים דבלא העלאת המעשה הרע לא נעשה צירופי' רעים כלל ולא יעלה מזה שום קטרוג שיעורר בזה ענין צעקת מדה"ד כנ"ל באריכות וגם יש להבין על גוף הספק הזה איך שייך שיהי' ספק למע' באלקי' חיים שאין דבר נעלם מאתו כלל וכמ"ש עיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א וכמ"ש בזוהר וכי לא הוה ידע קודב"ה דאיהו א' ארדה נא ואראה כו' הא כולא אתגלי' קמי' כו' (ובמה שא' בזוהר דארד' נא זה היינו שירד מדרגא דרחמי לדרגא דדינא לא תירץ קושיא זו ע"ד פשט הכ' כלל וכנ"ל וד"ל):

(לב) אך הנה כל הדקדוקי' הנ"ל יתורצו בהקדי' תחלה ענין א' הידוע ומבואר במ"א והוא בענין ב' מדרגות בהשתלשלות דע"ס הא' ע"ס דבחי' או"י והב' ע"ס דאו"ח וידוע דשרש בחי' ע"ס דאו"י הוא בבחי' החסדי' דוקא שטבע החסדי' לירד מלמעלה למטה מטה מגבוה לנמוך