פו, ד
(לט) ומעתה לא יפלא מאמר רז"ל דיפה שיחתן של עבדי אבות כו' דודאי ספור זה דאליעזר היה להביא את רבקה לייחדה עם יצחק שהוא בחי' מ"ה וב"ן דזו"נ שכפי שהוא בעצמות ממש גבוה הרבה מכמה מצות מעשיות שבשאר הספר שכל עיקר ענינם אינו רק יחוד אחד מיח"ע דזו"נ וספור זה מדבר מעצם היחוד דמ"ה וב"ן דיצחק ורבקה כמו שהן במקורם וכה"ג בספורי בנות לבן רחל ולאה עד שנתייחדו עם יעקב והולידו י"ב שבטים שכ"ז מדבר בעצם מקור יח"ע דיעקב ולאה ורחל שבאצי' שהן בחי' ב"ן שבכל פרצוף וכן אברהם ושרה וכל ספוריהם שהוא בבחי' או"א דאצי' שע"ז נתנה כל התו"מ להיות יח"ע באו"א וזו"נ באצי' ע"י המצות ולזה הקדים ס' בראשית שבו נזכר עצם מציאו' היח"ע שבאים בבחי' היושר בג' קוין דאצי' בבחי' מ"ה וב"ן דכר ונוקבא כאברהם ושרה ויצחק ורבקה ויעקב ורחל ולאה והמצות הכתובים בשאר הספרים אינן רק לעורר יח"ע מלמטה למעלה ע"י המעשה דוקא כנ"ל וד"ל (ועכ"ז אמר על האבות ושמי הוי"ה לא נודעתי להם מטעם שלא קיימו המצות בפ"מ מפני שסוף מעשה עבמ"ת וכנ"ל במ"ש ויאמר לאדם הן יראת ה' כו' וכמ"ש (ירמי' ט, כב) אל יתהלל חכם כו' (וכמשי"ת):
(מ) והנה יש להבין עוד בתוס' באור כל הענין הנ"ל וגם להבין בתוס' באור סדר דברי הפ' הזאת עד ואברה' בן ע"ה שנה בצאתו מחרן עד סיום הפרשה. דהנה לכאורה יש להבין עוד ב' דברים אחר באור כל הנ"ל. הא' למה לא זכו בנ"י לקבלת התו"מ בה"ס עד שנכנסו תחלה בעול גלות מצרים בעבודה קשה בחומר ובלבנים דוקא כידוע מאחר שלפי כל הנ"ל הרי זכו ישראל למצות בגשמיות מצד הירושה מאבות שהכינו להם הכל בעובדות שלהם כנ"ל ומפני זה הקדים משה לכתוב ספר בראשית שנק' ספר הישר כנ"ל. והב' מדוע לא נמול אברהם עד היותו בן צ"ט שנה להיות שמו אברהם בה"א דוקא כנ"ל אחר שכבר צוה לו ה' לך לך מארצך כו' שזהו ענין הגלוי מן ההעלם שבעצמות כנ"ל בהיותו בן ע"ה שנה היה לו לצוות אותו מיד על המילה ולהיות נק' שמו אברהם בה"א ומדוע נמשך הזמן כ"ד שנה מע"ה עד צ"ט כו'. ולפי המובן מכל הנ"ל הרי ודאי כל היח"ע דאברהם שבהיותו בשם אברם לא היו באים לגלוי כלל למעלה בלא ה"ח דה"א דאברהם וא"כ יפלא יותר מה שנזכר בתורה המסעות שלו בא"י במ"ש כאן ויעבור אברם בארץ כו' וירא ה' אל אברם כו' ויסע אברם כו' וכן כשעלה ממצרים וילך למסעיו כו' עד ויקרא שם אברם בשם ה' אחר שלא נעשה ע"י קריאתו בחי' גלוי מן ההעלם כאשר שמו אברם עד שנק' אברהם דוקא (רק בהכנסת אורחים לא סיפר עליו עד שמל א"ע). אך כ"ז יובן עפ"י הקדמה אחת הנ"ל בענין המצות שקיים אברהם אפי' ע"ת כו' אע"פ שלא היה בא"י ובזמן ב"ה שכמה מצות תלויות בהן כו'. אלא הענין הוא שכל המצות קיים ברוחניו' ולא בגשמיו' כנ"ל. וד"ז צריך באור איך שייך לומר מצות ברוחניות ולא בגשמיות כו'. אך הענין ידוע שיש
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.