כה, ג
באש ורוח ויהיה איך שיהיה עכ"פ החומר שלהם מעין הצורה בבחי' הרוחניות והדקות באופן התכללות מחו"ג בלי הרחק רב כ"כ ביניה' והטעם הוא משום דהן בבחי' צו"ח שקרובים בערך זע"ז כנ"ל. משא"כ האדם בגופו היינו בחי' מדבר בדומם. ע"כ גוף האדם (גם עכשיו שבא בדרך תולדה מאו"א) גשמי יותר בערך מגופות המלאכים. אמנם היא גופא יש להבין דהלא היה מהראוי להיות נשמת האדם חומר מעין הצורה שהוא הנשמה גבוה יותר מגוף המלאכים שלמטה מבחי' אדם כנ"ל או שגם למלאכים יהיה חומר גס כגופות בנ"א כו'. אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת משום דנשמת האדם גבוה יותר ע"כ הושפל בגוף גשמי יותר מפני שיש ביכולתו להפוך גם הגוף החומרי ביותר להיות בו ג"כ בטול היש לאין כמו שאנו רואים בבע"ת אמיתית שנהפך הרע עצמו לטוב כו'. אבל למלאכים לא ניתן גופות גשמיים לפי שאם היו גופות שלהם גשמיים כגשמיות גופות בנ"א לא היה ביכולת אור נפשם הרוחני להפוך חומר הגס הגופני שלהם להיות בבטול היש לאין כלל ואדרבה היה נמשך אור רוחניות נפשם אחרי התמשכות גופם הגס להפרד מאלקות בתאוה חומרית וגשמיות. וראייה מן הנפילים אשר היו בארץ שהן בני האלקים ממש אשר באו אל בנות האדם כו' לפי שירדו למטה בגופים חומריי' כגופות בנ"א שנתגשמו מאד עד שלא היה ביכולת אור נפשם האלקית להפוך כלל לגסות וחומריות הגוף הפוך המלאכים עליונים דעכשיו שהם גם בחומר שלהם בתכלית הבטול לאלקות בתמידות כו'. והוא מצד שאין אור נפשם ממדרגה גבוה כ"כ כנפש האדם שהיא חלק הוי"ה ממש כמ"ש (משלי כ, כז) נר הוי"ה נשמת אדם. ושרש נפש המלאכים הוא מבחי' החי שלמטה מבחי' מדבר. ולכך חומר המלאכים דק ורוחני דוקא כדי שיוכלו להפוך חומרם אל צורת נפשם יחד. אבל האדם ששרשו גבוה יותר שהוא בחי' מדבר לזאת ירדה בגוף חומרי יותר מפני שביכולתה להפוך אותו מטעם הנ"ל שכל הגבוה יותר כו'. וזהו הטעם באמת שחומר גופו של אדם היה מבחי' הדומם עפר הגשמי ואח"כ נתלבשה בו הנשמה בחי' מדבר כמ"ש ויפח באפיו כו' וד"ל. (לז) ולהבין שרש הדברים הנה ידוע שתכלית בריאות העולמות היה רק בשביל שיהי' לו דירה בתחתונים דוקא. והוא ע"י בחי' בטול היש לאין ע"י נשמת האדם דוקא כמ"ש (ישעי' מג, ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו' בגין דישתמודעון ליה. ודוקא ע"י הצדיקי' בתו"מ וכמ"ש (שם מט, ג) ישראל אשר בך אתפאר (וכמארז"ל (כתובות ה, א) גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ כו' לפי שמעשה שמים וארץ הוא מיש לאין ומעשה צדיקים הוא בחי' בטול היש לאין כו' כידוע). וז"ש אשר ברא אלקים לעשות לתקן כו'. שע"י האדם דוקא נתברר ונתקן כל מה שצריך לתקן במה שע"י האדם נעשה בחי' בטול היש לאין בכל העולמות עד רום המעלות. והטעם שע"י האדם דוקא לפי שהוא בצלם אלקים כו' שהוא שם מ"ה דחכ' ובחכ' דוקא אתברירו כל רפ"ח נצוצין שנפלו בשבה"כ כו'. להיות ידוע שהשבירה היתה בבחי' ז"ת דבינה דבחי' ס"ג דנקודים והיה זה מצד רבוי האור ביותר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.