קג, ב

פשוטים בתכלית שמכריע תמיד משמאל לימין וכמ"ש דלית שמאלא בהאי ע"י כו' וז"ש אך טוב לישראל כו' וד"ל. (וביאור ענין לית שמאלא בהאי ע"י כו' מבואר במ"א בדרוש דארדה נא השני באריכות ובמ"ש מלפניך משפטי כו' ולמה מכריע דוקא משמאל לימין תמיד כו' לפי שהוא בחי' פנימית התענוג ורצון הפשוט שהוא בחי' הטוב העצמי ממש שלמעלה מבחי' התפשטות הטוב בב' קווין דע"ט וע"ר הנ"ל ונק' טוב עין בחי' עינא פקיחא שבגלגלתא כו' שאין בו שום נטי' לשמאל אדרבה הוא מטה תמיד משמאל אל הימין להיותו בחי' עצם הטוב והחסד כמ"ש אך טוב כו' וזהו דב' עיינין דטו"ר אתהדרו לחד שנק' טוב עין שלמעלה גם מעין טובה שיש לה מנגד ע"ר אבל לטוב אין לה מנגד כלל וכמ"ש באריכות בדרוש הב' דארדה נא וד"ל):

(כח) ואחר כל זה יובן כל הדקדוקים שבפסוק זה דארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה כו' והוא מ"ש בזוהר ומדרש דירידה זו היה ממדה"ר למדה"ד וכמו שמפרש בזוהר אשכחן ירידה לטב כמו וירד ה' על הר סיני כו' וירידה לביש וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל וארד' נא ואראה כו' ראיה לטב וירא אלקים את בני ישראל ראיה לביש ארדה נא ואראה כו' לאשגחא עלייהו בדינא וע"ד המכסה אני מאברהם עכ"ל. וביאור כל זה יובן ע"פ כל הנ"ל בענין עין טובה ועין רעה כו' שע"פ התעוררות נקודת עצם הרצון לחסד ורחמים יתהפך גם הרע לטוב והוא מפני שרואה בעין טובה ואע"פ שמבואר למעלה דעין טובה הוא הגורם להתעורר ברצון של חסד ורחמים גם זה אמת דמצד הרחמים וחסדים בעצם הנפש מחמת אהבה עצמית גורם לראות בעין טובה והכל א' ממש כמו שמסיבת רחמי האב על הבן גורם ראיתו עליו רק בעין טובה כנ"ל (ועל השונא רואה בעין רעה לפי שחפץ מאד ברעתו) והא בהא תליא דמיד שירחם יראה בעין חמלה ויפקח בעין טוב ומיד שיראה בעין טובה יחוס וירחם להפוך הדין לחסד וכן הוא להיפוך במדת הדין מיד שיכעוס ויתאכזר יראה בעין רע להפוך החסד לדין ומיד שיראה בעין רעה יכעוס ויתאכזר כו' ואין קדימה לא' על זולתו כלל (ומזה יובן דבבחי' עין טובה שכלול בו גם כח השמאל דדין לחסד מצד שכולו טוב ורחמים פשוטים בלי נטייה לדין לעולם כמ"ש (תהלים עג, א) אך טוב לישראל כו'):

(כט) וזהו כללות הכוונה במא' הזהר דלעיל בענין ראיה לטב כמו (שמות ב, כה) וירא אלקים את בנ"י שראיה זו היתה בעין חמלה שזהו מה שירד להתעוררות רצון טוב וחמלה רבה ויתירה מצד אהבה העצמית דאב לבן שממילא יפקח עליו בעין טובה ועין חמלה להפוך כל קטרוג רע לטוב וזהו וידע אלקי' ידיעה זו היינו להמתיק כל הדינין הקשי' לטוב וחסד (וכמשי"ת בפי' ואם לא אדעה כו') וכמו בענין דור המבול שהיפך טעם החוב לזכות כי יצר לב כו' שהוא להטות השכל לחסדי' לעשות גם מעון גדול הקטנה בתכלית כנ"ל וד"ל. ואשכחן ראיה לביש כמו וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל שראה עליהם במדה"ד שזהו מצד התעוררות