כה, א

וחיות שקרובים בערך יותר אל בחי' נפש החי ע"כ יצאו כאחד ממא' דתוצא הארץ נפש חיה כמאמר בצביונן נבראו כו' כנ"ל וד"ל:

(לה) וע"כ יובן ג"כ הטעם מה שלא יצא גוף האדם הדומם עם נפשו כאחד כמו בשאר בע"ח אלא תחלה נעשה גופו גולם דומם בלא נפש כלל אך אח"כ נתלבשה ונזרקה בו הנשמה האלקית. כי א"א שיתחבר נפש החי עם הדומם כא' מטעם הנ"ל. ואע"פ שנתלבש בגוף האדם נפש אדם שהוא בחי' מדבר שלמעלה מבחי' החי כמ"ש ויפח באפיו נ"ח זה היה דרך זריקה והתלבשו' שהרי לא באה דרך בריאה לצאת כא' בחומר וצורה כשאר בע"ח וד"ל. אך הנה באמת לכאורה זהו דבר פלא ביותר דגם אם הי' דרך התלבשות וזריקה כמ"ש ויפח באפיו נ"ח איך יכול נפש אדם בחי' מדבר להתלבש בדומם להיות בו כצורה לחומר ממש שהרי א' אח"כ ויהי האדם לנפש חיה ממש כשאר בע"ח שנא' בו תוצא הארץ נפש חיה כו'. ואם נפש החי לא יכלה להתלבש ולהתחבר בדומם מפני ריחוק הערך ואיך יתחבר בו בחי' מדבר דנפש אדם שלמעלה מבחי' נפש החי כו'. אך הענין הוא משום דאדרב' היא הנותנת לפי שבחי' מדבר דנפש האדם למעל' מנפש החי ע"כ ביכולתו להתלבש גם בדומ' הגשמי משא"כ נפש החי שלמטה ממנה א"א לה לבא בדומם גם בדרך השפל' וזריק' והתלבשות אלא דוקא בצומח שהוא רוחני יותר מן הדומם וכידוע הכלל בכ"מ שכל הגבוה גבוה יותר. יותר יכולתו להשפיל א"ע בנמוך. וכל שאינו גבוה כ"כ לא יוכל להשפיל א"ע כ"כ. (ומטעם שנתב"ס וסב"ת דוקא וכנ"ל באריכות). ולזה ממילא מובן שנפש אדם יכול לבא בהתלבשות בדומם להיותו למטה ביותר ע"כ א"א שיבא בו בהתלבשו' רק מבחי' ומדרגה העליונה ביותר דוקא שהוא בחי' נפש אדם המדברת הגבוה מכולם אבל בצומח שלמעלה מן הדומם ואינו למטה במדרגה כ"כ לא יבא בו נפש אדם כ"א נפש החי שאינו גבוה כ"כ ע"כ יבא בצומח ויצא עמו כאחד בבחי' חומר וצורה ביחוס וקירוב הערך כנ"ל הטעם. ואמנם בדומם דוקא הוא שבא שם נפש אדם הגבוה מכולן אך לא היה בדרך בריאה בחומר וצורה כ"א בבע"ח מפני שאין להדומם ערך ויחוס כלל אל בחי' המדבר לצאת כאחד ורק בדרך התלבשות בזריקה באה נפש האדם בגופו הדומם ולא יצאה עמו כאחד אלא אח"כ נתלבשה בו כנ"ל. (שזה לא היה יכול להיות בנפש החי גם בדרך התלבשות מטעם הנ"ל. אמנם מ"ש ויהי האדם לנפש חיה כשאר בע"ח ממש איך נעשה הדומם כלי לנשמה בבחי' מדבר בבחי' או"כ הנה זהו מצד שנתב"ס דוקא והוא כמו אותיות הדבור דהגם שלמטה הן בבחי' דומם לגבי הצומח דמדות וחי דשכל עד שאינו מתיחס כלל עמהם כנ"ל אבל מצד שרשן הוא בבחי' מדבר ממש שנק' רוח ממללא נפש המדברת כו'. וא"כ הרי יש ערך ויחוס לכלי הדומם דדבור עם בחי' עצמות הנפש השכלית ממש שע"ש זה נק' נפש המדברת כו'. וע"כ זהו הטעם שנעשה הדומם דוקא כלי לנ"ח ולא הצומח וחי כו' וד"ל). (ואע"פ שמבואר למעלה שאין השכל מוליד אותיות כו' זהו שכל דבינה אבל