קג, א

לזכות וחסד כי הקטין מאד לעון זה לפי שיצר לב האדם כו' אע"פ שבתחלה היה טעם זה לעונש ודין לפי שהגדיל העון ביותר וכמ"ש וירא ה' כי רבה רעת האדם כו' וא"כ הרי תלוי כל עיקר הטיית השכל מן הקצה לקצה מחסדי' לגבורות ומגבורות לחסדים הכל בעין טובה ועין רעה שהוא עושה הטיית הרצון והשכל לטוב ולרע מן הקצה לקצה כנ"ל וד"ל. (וזהו שא' בזוהר אשכחן ראי' לביש וירא ה' כי רבה רעת האדם כו' ואשכחן ראי' לטב וירא אלקי' את בנ"י כו' שראה עליהם בעין חמלה שהיא עין טובה כו' וגם בדור המבול אח"כ אמר לא אוסיף לקלל עוד כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו כלומר הרע שביצרו גרם לו לחטוא והוא כלא חשיב שזהו ע"י הסתכלות בעין טובה כו' כנ"ל):

(כז) ומעתה הנה יובן שרש ענין הנ"ל במה שיכול להיות הטיית הרצון מחסד לדין ומדין לחסד כמו סליחת העוונות ולהיפוך ברוגז וקצף למאוס גם בטוב שעושים ולא יועיל כל צדקותיהם שזהו כמו להרשיע את הצדיק ולהצדיק את הרשע שהן בב' קצוות רחוקים בתכלית כו' ששרש זה הוא בב' עיינין דעין טובה ועין רעה הנ"ל כמובן מן משל הנ"ל באב לבנו וכמשפט המלך לאדם חוטא וכה"ג וכמו בדור המבול שהיה ראי' לביש וראי' לטב כנ"ל. ואמנם שרש הב' עיינין שהן ב' קווין דחו"ג ימין ושמאל הוא בבחי' עצמות הרצון ופנימיותו שנק' פנימית הכתר טרם שבא להתחלקות לחו"ג ע"פ טעם כמוס לרצון שנק' ח"ס הנ"ל ע"כ ממילא יכריע בעין טובה לעין השכל לפקח בשכל וסברא א' להפכו מדין לחסד לפי שנקודת הרצון נמשך לטוב ולהיפוך בעין רעה שנקודת עצם הרצון יכריח לראות בעין השכל להפוך גם הזכות לדין כנ"ל (וזהו שא' (סנהדרין פ"ק) אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואו' שהן ב' עיינין לטו"ר ומאמצעו' שניהם ישפוט בקו האמצעי שהן קו המשקולת ששוקל להכריע לימין או לשמאל כמ"ש במ"א). ואמנם א"כ הרי יש ב' נטיות דב' קווין גם בעצמות אור הכתר מהיפוך להיפוך שהוא בעומק ותוקף יותר מב' קווין דחו"ג שבגלוי הרצון וגלוי השכל הנ"ל מאחר שע"י ב' עיינין הנ"ל גם ברצון ושכל א' יתהפך מהיפוך להיפוך כנ"ל אבל באמת הרי אנו רואים שב' נטיות הללו דב' עיינין מתהפכי' מחסדים לגבורות ומגבורות לחסדים כנ"ל באהבת האב לבנו וכעסו כו' שיתהפך מעין טובה לרעה ומרעה לטובה כו' מזה מוכרח לומר שזהו כקו המשקולת שמטה לב' הצדדים מימין לשמאל ומשמאל לימין וקו המשקולת עצמו הוא למעלה משניהם ואמנם ע"פ הרוב מכריע משמאל לימין והוא שנכלל כח הדין ומתאחד בכח החסד להוסיף בו כח גדול יותר כנ"ל והוא מ"ש פקח עינך חסר שזהו ענין ב' עיינין דאתהדרו לחד ממש ונק' עינא פקיחא כו' והוא מ"ש כי הנה עין ה' כו' וזהו טוב עין הוא יברך כו' שממנו בא כח המכריע לקו השמאל שיוכלל בימין ממש והוא מ"ש מלפניך דוקא משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים שהוא התכללות דקו השמאל בימין שבא הכח דחסד מן אמצעות שניהם דוקא וזהו שמבקשים יהי רצון מלפניך שהוא מבחי' רדכ"ר שהוא רק חסד ורחמים