לט, ד

שלפעמים גילוי שלו בבחי' החסד כאסתר שירקרוקית היתה והית' נושאת חן וחסד ולפעמים גילוי שלו בבחי' הגבור' כזהב שנוטה לאדמומית וא"כ בגילוי עכ"פ אין כאן רק ג' מראות לבד שהן חיור וסומק וירוק הגם שבירוק יש ב' אופני הגלוי דחו"ג אבל אין מתגלה מב' האופנים יחד רק או זה או זה ע"כ לא נק' ד' גוונין בגילוי וזהו כמראה הקשת שיש בו ב' גוונין דלבן ואדום בגילוי שהוא כאוי"ר פשוטים בלתי הרכבה והתכללות כל א' מהפוכו כלל וגוון הג' מראה הירוק שבא בשנוי לפעמים כך ולפעמים כך כנ"ל אבל הוא רק בגילוי גוון מיוחד באופן א' מהתכללות דאוי"ר כנ"ל. וכן כמו מראה הנחשת שכלול מב' גוונין דזהב וכסף בחילוף מהעלם לגילוי בב' אופני ההתכללות דאוי"ר שנק' חו"ג לפעמים כך ולפעמים כך כנ"ל וד"ל. (ויש ג' מראות הכלולים בירוק גע"ל ובלוי"א וגרי"ן מראה גע"ל נוטה יותר ללבן מן האודם ומראה בלוי"א נוטה יותר לאודם כמראה התכלת ורקיע דהאי שחור אדום הוא כו' וגרי"ן כלול בהעלם מלבן ואדום ואינו נוטה לא ללובן ולא לאודם וכך יש במראה הנחשת נחשת קלל (שנק' מע"ס) שנוטה יותר ללבן. ונחשת אדום (שנק' קופער) שנוטה יותר לאדום ומראות ממוצעות מב' אלה שאינו לא לבן ולא אדום כלל כו') ודוגמא לזה הוא כמו יסוד הרוח שכלול מאש ומים יחד שיש בו הרכבות דאש ומים כמו שהן כלולים זמ"ז דהיינו כמו שהאש כלול במים (כאהבה דאברהם כנ"ל) וכמו שהמים כלולים באש (כיראה דיצחק) והרוח מדרגה בפ"ע אלא שלפעמים יסוד האש בו בגילוי (כמו כשעלה למעלה או כעץ יבש יותר שכלה ונשרף באש כו') ויסוד המים בו בהעלם ולפעמים יסוד המים בו בגילוי (כעץ לח או כרוח היורד למטה) ויסוד האש בו בהעלם וזהו בחי' רו"ש שברוח החיים שבלב שכלול מעלייה ויריד' דאוי"ר כנ"ל. וכן ברוח הבל הדבור שכלול מיסוד המים ולחלוחית ויסוד האש ויבשות ע"כ לפעמים קולו צלול יותר ולפעמים נחר גרונו כו' וכן בקול ממוזג מחדוה ומרירות יחד (שנק' קול ערב כידוע) שמורכב מחו"ג דאוי"ר הנ"ל גם הוא מדרגה בפ"ע שכלול מחו"ג בב' אופני ההתכללות שלהם כנ"ל. אך בגילוי אינו בא רק באופן אחד בלבד דהיינו לפעמים החדוה ושמחה באהבה ורוממות הלב כו' ניכר ונגלה בתנועת הקול בניגון ושיר ובחי' המרירות ועוצב ושפלות ויראה שבו בהעלם ולפעמים בהפוך בגילוי ניכר ונגלה המרירות והשפלות יראה ובתוכו רצוף בהעלם בחי' חדוה ושמחה ואהבה כנ"ל באוי"ר שבלב כו'. ועכ"פ הן ב' מיני קול ושניהם באים בבחי' ההתכללות דאוי"ר שנק' חו"ג ולא שבאים בגילוי יחד א"כ יש ג' מיני קול בגילוי קול חדוה לבד וקול מרירות לבד וקול הג' הממוזג ומורכב משניהם כאחד מב' אופנים הנ"ל וד"ל:

(כו) וזהו שנק' שיר משולש שזהו מדרגה הג' בשיר דהיינו ב' מיני תענוג שבאוי"ר כלולים בו והוא כשיש בשיר שמן ההשגה התכללות מחדוה ומרירו' יחד האחד מהן בהעלם ואחד בגילוי שיש עכ"פ ג' גוונין בגילוי ע"כ נק' משולש דהיינו ב' מדרגות דאוי"ר כמו שהן. והג' מה שאחד בהעלם