יג, א

והרכבה דיסוד האש שמורכב בעץ עם המזיגה והרכבה דיסוד המים שבעץ שהוא הלחלוחית והיובש שמורכבים יחד בעץ הרי אנו רואים שמתכללים יחד והיו למהות א' בעץ ממש ואף שידליקו העץ באש וישרף מכח היובש שבו שהוא מיסוד האש. הרי יוצא ע"י העשן שבו גם הלחלוחית דיסוד המים שבו ומתקיים זמן מה בהדלקתו שנמצא יש חבור והתכללות דמזיגות הפכיי' דאש ומים יחד כו'. וצריך לומר משום דיסודות הפכיי' הללו דיסוד המים ואש שבעץ להיות שאינם מעצם הפשוט דמים ואש רק מזיגה שלהם לבד ע"כ יוכלו להכלל יחד. אבל עצם הפשוט דאש ומים א"א שיתכללו יחד. ובאמת צריך לומר בהכרח שגם האש ומים עצמן יש בהן התכללות בכל א' מהיפוכו והוא שיש מחלק המים באש וחלקי האש במים כמ"ש בס"י הוציא אש ממים ומים מאש (כידוע בס' הטבע). ע"כ יכול להיות התכללות במזיגות והרכבות שיוצא מהם להיות במהות א' כמו היובש וחום עם הלחלוחית שבעץ שמורכב משניהם יחד. כי חלק חום האש אשר ביובש שבעץ יש בו ג"כ מחלק המים שבלחלוחית וכן בלחלוחית שבעץ יש מחום האש שביובש כו'. ולכך מתכלל כא' עם יסודו ושרשו כמו מזיגת הצנון עם הדבש במרקחת שהחריפות שהי' בדבש בהעלם יצא לגילוי במזיגה ומתכלל יחד עם מזיגה של מתיקות שבצנון שהי' בהעלם ויצא לגילוי שאם לא הי' חריפו' בדבש ומתיקה בצנון בהעלם עכ"פ לא הי' גם המזיגה שלהם מתכללים יחד עד שנעשה טעם א' במרקחת כלול מב' הפכים דמתיקות וחריפות יחד שנק' עריבות כו' וד"ל. (ועכ"ז אעפ"י שיש במים מאש ובאש ממים נק' פשוטים בלתי מורכבים שא"א שיתכללו כי מה שיש באש ממים הוא בהעלם גדול מאד ולא נחשב במציאות כלל ואדרבה גם המים שבאש נק' (יומא כא, ב) אש שותה כו'. וכן אש שבמי' כברקים למטר שהן עיקר התהוות המטר כו'). (ובס"י א' טרף אש ומים ובללן יחד כו'. משמע דגם בעצם הפשוט דאש ומים יכול להיות התכללות. וכמו השמים שכלולים ומורכבים מאש ומים כו'):

(כ) והדוגמא מזה יובן ג"כ במדות הטבעיי' שבלב כמו שהן בתקפם בעצם הנפש בבחי' עצם פשוט בלתי אפשר שיתחברו זע"ז במקום א' כנ"ל כמו האהב' ושנאה יחד או חו"ג יחד כו'. רק כאשר יתחלקו המדו' כל מדה שכלולה מהיפוכה כמו החסד שבדין והדין שבחסד כמשל המזיגה דמים ואש שבעץ או כמשל המזיגה דחריפות ומתיקות שבמרקחת כו' אז יוכללו יחד כנ"ל). אבל בגדול בן דעת שמדותיו מתנהגים עפ"י השכל ודעת שהמוח שליט על הלב להטות' מן הקצה לקצה כנ"ל. הנה מחמת שליטת השכל במדות מתחלשי' מעצם תקפם והן נכנעים שיסבול כל מדה היפוכה דוקא עד שיוכללו במזג שוה (כי ע"פ השכל ימצא צד חסד בדין שמזה הטעם ראוי לחסד וכן בדין ימצא טעם לחסד עד שיומזגו במזג השוה בהתכללות א'). ונמצא יש כאן ב' טעמים א' מצד שהשכל שליט על המדות שבלב בגדול כמו שאנו רואי' שלבו ברשותו אף שיאהוב ויחשוק בדבר מה בתאוה טבעית שיבטלנו אם הוא נגד השכל וכן יטה הלב משנאה לאהב' ולהיפוך מאהבה