קכו, ד

וההתכללות דוקא כמו בע"ס דא"א שנק' סדכ"ס והוא רזא דק' ברכאן שהוא תוס' ברכ' בשם הוי"ה דז"א בפנימי' המוחין ומדות שבו שזהו שנק' קודב"ה (קדוש מאור החכמה ובינה וברוך מע"ס דא"א כו') אבל מ"ש ז' שנים שהן המדות דזו"נ דמתפרשי' כו' הוא מדבר בבחינת הכלים דאורות שהן באים בהתחלקות זה מזה דוקא לפי שבחי' הכלים הוא בחי' כח המביא לידי שפע מלמעלה למטה שהוא בא בהגבלה במדרגה מיוחדת בפ"ע דוקא ועכ"ז יש התכללות גם בכלים כמו ברוגז רחמים תזכור וכמו שמבקשים יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך כו' והוא בא מבחי' היחוד דשם מ"ה מלגיו דאיהו ארח כל האצילות דמייחד לון כו' שמאיר מעצמות אור א"ס ממש שלמעלה מכל ההשתלשלות דע"ס אפילו בהעלם כנ"ל שע"ז אמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש וד"ל (ובזה יתורץ גם הקושיא הידוע בשני הכללים שנמצאו בס' הקבלה שסותרי' זא"ז דלפעמים א' דיחידות בזו"נ שהן ז' שנים והעשיריות בחו"ב שהן עשרים שנה הנ"ל ומאות בכתר ואלפים ורבבות בפנימית הכתר ולפעמים א' להיפוך דמספר המרובה יותר הוא בנמוך יותר שהוא במדות באלפים ואו"א במאות וכתר בעשיריות ופנימיות הכתר ביחידות משום דכל הגבוה יותר יותר הוא בבחי' היחוד ומיעוט המספר כמו אחת ושתים כו'. אך התירוץ הוא ג"כ כנ"ל שההפרש בזה הוא בין אורות לכלים דבאורות הריבוי יותר בגבוה והמיעוט בנמוך כמו כאן ובכלים הריבוי בנמוך יותר והמיעוט במספר בגבוה דוקא וד"ל. וז"ש כאן ויהיו חיי שרה מאה שנה לפי שמדבר בבחי' האורות דע"ס דאצילות שנק' חיי שרה כנ"ל וד"ל):

(כד) והנה אחר שנתבא' הפסוק הזה דויהיו חיי שרה מאה שנה כו' ע"פ פי' המאמר הזוהר בפ' זו כנ"ל עדיין יש להבין מ"ש בסוף פסוק זה שכפל הדבר וא' שני חיי שרה שע"ז לא פי' כלום בזוהר ואינו מובן לאיזה טעם הכפיל הדבר עוד הפעם אחר שכבר א' ויהיו חיי שרה כו' שהן ע"ס דכתר ועשרים דחו"ב וז' שנים דזו"נ שכולן נק' חיי שרה משום דדילה הוו חיין כו' כנ"ל הטעם אך הענין הוא דמ"ש עוד שני חיי שרה קאי לע"ל בעוה"ב לאחר תשלום כל הבירורים דרפ"ח ניצוצות מעה"ד טו"ר בתכלית כו' דהנה הגם שמבואר למעלה בפי' הזוהר בטעם שנק' כל הע"ס הגנוזות והנגלות באצילות הכל ע"ש חיי שרה לפי שזכתה לחיין עילאין אלין ע"י זכות עבודתה בבחי' הבירורים דרפ"ח כו' שעלתה ממצרים כו' ותיקנה לחטא עה"ד דחוה דאתדבקת בחויא כו' כנ"ל הנה כל זה הוא עכשיו ששם ב"ן הוא בא למטה ומברר ברורים דק"נ כמ"ש ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה שהוא רפ"ח כו' ע"ה ועי"ז בהעלאת מ"ן זה מעורר המשכת מ"ד ממקור הראשון שהן ע"ס הגנוזות במאציל שיבאו לידי גילוי מן ההעלם בכתר תחלה שהן י"ס כלולים כ"א מי' שהן מאה שנה ואח"כ בחו"ב ומדות שהן עשרים שנה וז' שנים כנ"ל שכל זה הוא בחי' ע"ס דאצילות בבחי' או"י כידוע וזהו ויהיו חיי שרה דהיינו כל אורות העליונים דא"א ואו"א וזו"נ כולן נק' חיי שרה דדילה הוו חיין לפי שנעוץ תחלתן בסופן דוקא