נב, א

שיורד האור למטה יותר שם בא לבחי' הבירור לאמיתתו יותר לפי שנתב"ס דוקא כו' וע"כ בחיצוניו' בינה בהשגה הנגלית מתברר יותר בחי' האין דחכמה וכ"ש בירידה עוד במדות דחו"ג בקול ודבור כשיר וניגון כו' כנ"ל. ובזה יובן הטעם מה שתיקנו אכה"ג לומר פסד"ז ושתים לפני ק"ש ותפלת י"ח דלכאורה הרי בפסד"ז וב' ברכות לפני ק"ש הוא בבחי' חו"ג המגולים בלב ע"י ההשגה הנגלית בחיצוניות בינה ששם יש שרש לעה"ד כו' כנ"ל ובי"ח הרי הוא בבחי' ההעלם דפנימי' חו"ב וע"כ התפלה בלחש ונק' צלותא דבלחש דוקא וכל המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כידוע וא"כ איך אמרו דלעולם יסדר אדם שבחו של מקום בפסד"ז דוקא ואח"כ יתפלל דמשמע שא"א לתפלה בלחש אם לא בהקדים פסד"ז שהוא בקול רם דווקא ואיך תלה העיקר בטפל לפי כל הנ"ל אלא ודאי שזהו מפני שיש יתרון מעלה בשבחים דפסד"ז בקול רם יותר מתפלה שבלחש והוא בהיות הקול רם דפסד"ז בא בבחי' הבירור בתכלית כמו עומק דחו"ב שבלב בשר דוקא כנ"ל ע"כ גזר אומר דא"א לתפלה בלחש בלא הקדם פסד"ז תחלה. אך א"כ למה התפלה בלחש דוקא אם קול רם יותר עליון בשרשו בהיותו בבחי' הבירור. והנה יש עוד להבין בענין התפלה דמלבד שהיא בלחש ובחשאי בדבור הנה צריך שיעמוד בתפלה בבחי' ביטול בתכלית דהיינו מעומד דוקא בב' רגליו יחדיו ידובקו בלי תנועה נרגשת כלל וכלל כעומד לפני המלך וידיו מונחים על לבבו בלי תנועה כמו רבא פכר ידי' ומצלי כו' שכל זה מראה ענין הביטול במציאות ממש שהוא באימה ויראה גדולה ביות' עד שהוא כאבן דומ' עד שלא יוכל להניע ידו ורגלו כו' ובאמת הלא לא כל אדם יכול להגיע למדרגת אימה ויראה גדולה כזו בבחי' הפנימי' שבנפשו להיות כאבן דומם בלי מציאות חיות כלל וכלל רק הצדיקים הגדולי' ביותר ועכ"ז הרי ע"פ הדין ודת התורה במצות תפלה שיהי' כל אדם עומד בביטול כזה בחיצוניות עכ"פ שצריך להראות זה בביטול חיצוני כמו שהי' עומד לפני המלך בחרדה ואימה יתירה אעפ"י שאין בפנימי' שבו במוחו ולבו בחי' ביטול פנימי כ"כ מ"מ צריך להראות הביטול בחיצוניות שיראה כאלו הוא בטל בפנימי' כאבן דומם בלי תנועה נרגשת וזה פליאה גדולה דלאיזה טעם יחוייב זה הביטול בחיצוניות להראות שעומד בלי תנועה וכמו רבא דפכר ידיה אם אין בפנימי' לבו ונפשו ביטול פנימי שהרי יוכל כל אדם להראות בטול כזה בחיצוניות גם לפני שר וגדול ובפנימיות הוא להיפוך מבחי' הביטול במחשבתו ורצונו כו' וא"כ ה"ז כשקר יחשב ועכ"ז מצוה ודין תפלה כך הוא דוקא. וצריך לומר שיש יתרון מעלה בביטול חיצוני זה בי"ח בעמיד' בלי תנועה וכריעה והשתחווא' גשמי' שמרכין ראשו וכופף קומתו כו' יותר מבחי' ביטול הפנימי שבלב ומוח ורצון הפנימי כו' וזהו מצד שיש שרש ומקור לבחי' החיצוניות יותר מבחי' הפנימית וזהו הכלל בכל מקום לפי שבחי' המקיף דיחידה יורד בחיצוניות היותר אחרון דוקא כנ"ל בענין חיצוניות ופנימיות דבינה ומדות כו' וד"ל: