קכו, ג

מי' כנ"ל עכ"ז הם בבחי' ההתכללות זע"ז ובבחי' אחדות הפשוט' בתכלית לפי שהארת אור א"ס עצמו מאיר בכתר כמ"ש בתיקונים דאא"ס מלגיו כתרא עילאה מלבר ואף על פי שכלול גם ממדת הדין והגבורות מ"מ ידוע דבחי' הכתר כולו רחמים וחסדים לפי שכל הספי' כלולים בו בצירוף התכללות כולם כא' דוקא ואין לא' התגלות והתפשטות בלא צירוף כולם יחד לפי שמתכללים כולם יחד מאור א"ס שמאיר בכתר שהוא למעלה מן ההשתלשלות דע"ס לגמרי וכמ"ש ולאו מכל אינון מדות כלל וע"כ ע"ס שבכתר בלתי ניכרים במציאות ומהות ליש ודבר עדיין להיותם בבחי' ההתכללות במקורם עדיין (וכמו שברצון העצמי אין התחלקות המדות שבו ניכר כלל אלא כולם כא' כלולים בו גם השכל עם האוי"ר ומדו"מ כא' ודוגמא לזה במלאכים שנק' חיות ובהמות או כעגולים דאופנים שסיבובם כא' בלי התחלקות ניכרת בשכל ומדות רק רצון א' פשוט שכולל הכל כא' כמ"ש במ"א בענין ע"ס דעגולים כו') וז"ש מאה שנה כללא דכולא שהוא ע"ס שבכתר וא' קודב"ה שהוא בחי' ז"א להיותו בבחי' פרצוף אדם אתכלל גם הוא מע"ס דכתר שהוא בחי' א"א דאצילות שנק' סדכ"ס בכלל שחו"ב דאצילות נק' סתימין לגבי המדות דז"א ואור הכתר דבחי' א"א נק' סתים גם מסתימין דחו"ב ואמנם ברזא דק' ברכאן בא' בא"י כו' הרי נמשך מן ההעלם דע"ס דכתר לגלוי אור במדות דז"א שנק' שם הוי"ה וזהו ברוך אתה הוי"ה כו' וזהו שאמר דאתכלל מסדכ"ס בק' ברכאן דכל יומא לפי שמתגלה כל פרטי מספר מאה אורות שבי"ס דכתר דז"א שנק' אדם העליון וזהו חייב אדם העליון לברך ק' ברכות שהוא המשכות הכתר לז"א ומשם לבחי' המל' שהוא אלקינו מלך העולם כמ"ש במ"א וד"ל. ומ"ש וכן עשרים שנה כו' זהו בבחי' חו"ב דאצילות שנק' תרדל"מ כחדא שריין כו' שזהו מ"ש מח' ויובלא חו"ב דלא מתפרשין שהחכ' מאין תמצא ונמשך מיד להשגה דבינה שזהו מאין ליש בתמידות וזיווגייהו תדיר ובבחינת היחוד וההתכללות בלתי התחלקות כלל ולכך א' עשרים שנה כנ"ל אבל ז' שנים שהוא זו"נ אע"פ שגם הן באי' ביחוד וזיוג אין יחודם תמידי רק לפרקים ועוד שהמדות מצד עצמן הן באי' בבחי' ההתחלקות מן השכל כלפי חסד או כלפי דין וז"ש דמתפרשי' בדינא ורחמי לפי שיוצא כח השפע מכל מדה מיוחדת בפ"ע ואין בה התכללות מזולתה עד שיש בכח הדין לשלוט בפ"ע כנראה לעין בבוא ההמשכה למטה שאין בדין מבחי' החסד כלל כו' לפי שהמדות שנמשכו מחו"ב יצאו מכללות היחוד וההתכללות דע"ס שבכתר הנ"ל ע"כ א' ז' שנים ולא שנה וז"ש ז' שנים דאתפרשן ונפקן מכללא סתימאה דלעילא כו' וד"ל:

(כג) ובאמת לכאורה דברי המאמר הזה סותרים זא"ז דברישא קא' קודב"ה דאתכליל כו' שהוא בחי' ז"א שיש בו מבחי' ההתכללות דע"ס דכתר שנק' סדכ"ס כו' ובסוף דבריו א' להיפך ממש דז' שנים שהן בחי' זו"נ שהן הז' מדות גדולה וגבורה ות"ת באי' בבחי' ההתחלקות בדינא ורחמי ונפקן מכללא דסדכ"ס הנ"ל. אך הענין הוא דיש הפרש בזה בזו"נ עצמן בין בחי' האורות לבחי' הכלים דבאורות דז"א שהוא שם הוי"ה ממש שם הוא בחי' היחוד