קב, ג

יועיל כל מקטרג עליהם אף שיקטרגו בדבר עון וחטא קשה וידבר סרה להבאישם בעיניו לא יטה אזנו לשמוע כלל וכלל ואמנם אנו רואים להיפוך גמור ג"כ שאם לפעמים יכעוס ויקצוף עליהם ע"ד איזה מעשה רעה שהוא לנגד רצונו בתכלית אזי יתאכזר ויעשה להם כל הרעה אשר יוכל גדולה יותר מן הטובה אשר עשה עמהם וזהו כמו פלא גדול איך ישתנה מטוב לרע כ"כ מן הקצה לקצה. אך הענין הוא כך שבאהבתו הנפלאה להם מאד כאהבת נפשו ממש ע"כ הוא רואה תמיד בעין טובה עליה' וענין ההסתכלות בעין טובה ידוע שהיא הבאה מחמת אה"ר העצמית כמו שאוהב א"ע ממש עד שמחמת זה יסתכל עליו בעין השכל הכל לטוב דהיינו מפני שכל פנימית ועצמות רצונו בהם ע"כ גורם ג"כ הטיית השכל לדין לדון כל מעשיהם לטוב דוקא וכנראה בחוש באב לבנו שמפני אהבתו אותו מאד ישבחנו תמיד במעלות ומדות טובות שאין בו גם חלק הי' מן הטוב ומעלה כזה לפי שמחמת הסתכלותו עליו בעין טובה מאד אזי גם מעט הטוב שבו יגדל בעיניו מאד כערך מאה פעמים מכמו שהוא ולהיפוך כל חלקי הרע שימצא בו יקטן מאד בעיניו הגם שהוא רב מאד עד שלא יחשב בעיניו לרע כלל והוא רק לעוצם העין טובה שרואה עליו עד שכלא ממש נחשב כל הרע שבו וכאילו אינו רואה אותו כלל וכלל כמו שבאהבת אדם א"ע אינו רואה חוב לעצמו כלל כנ"ל מזה הטעם ג"כ מפני שרואה בעין טובה א"ע מצד אהבת עצמו ביותר (וכמו"כ באהבת ה' לישראל שנק' בנים כמו שאו' אה"ע אהבתנו כו' כמו שאוהב א"ע כביכול ע"כ אינו רואה רק בעין טובה על ישראל שיגדל בעיניו הטוב שבהם ביותר וכל הרע שבהם אינו רואה לחוב ורע כלל והוא מה שראה בלעם שה' מביט בעין טובה על ישראל אמר לא הביט און ביעקב כלל כו') והנה בהכרח שע"י הסתכלות בעין טובה כנ"ל ימצא כל בחי' הטוב שרואה עליו בשכל וטעם דוקא כי מחמת הראי' בעין טובה ממילא יטה כח שכלו למצוא לו רוב שכליים וסברות לדון כל מעשיו במדות של חסד וטוב (ובל"א ער זעהט דאס אן לטוב) שיטה שכלו להשכיל ולדון בטוב טעם ודעת לזכות וחסד וע"כ תמיד יגזור ויחייב שכלו להטיב לו בכל מילי דמטיב בלי גבול ולא יועיל כל מנגד בקטרוג איזה דבר רע מאחר שאינו רואה לחוב כלל מטעם העין טובה כנ"ל וד"ל:

(כה) אך הנה כאשר יכעוס ויקצוף האב על בנו האהוב או או"נ כנפשו הגם שהי' התקשרות נפשו באה"ר עצמית וטבעית אליהם אבל מפני כעסו שהכעיסו אותו עד שנגע בנקודת רצונו ובפנימי' נפשו ביותר אזי יוסר מעליהם העין טובה הנ"ל ויתחיל להסתכל עליהם בעין רעה שהוא היפך העין טובה ממש והענין הוא שע"י הסתכלותו בעין רעה שבאה מפני השנאה ששנאם ע"י הכעס העצום יראה עין שכלו עליהם הכל לרע ולא לטוב כלל דהיינו שגורם שישכיל שכלו בכל מעשיהם ומדותיהן שהן רעים וחטאים ביותר הרבה מכמו שהוא עד שמעט חלק הרע שנמצא בהם באמת יגדל מאד בעיניו והי' לחטא ועון גדול מנשוא וכל ריבוי הטוב שבהם