כד, ב

בא ונמשך ממדות שבלב האדם העליון כו' כמשל המדו' שבלב האדם שמאירי' בדבורו להוסיף אור וחיות לחסד או להפוך לדין כו'. אבל האותיות של הדבור מצד עצמן הן בחי' דומם ואין בהם צמיחה כו'). ובאמת בחי' דומם שבאצי' הוא למעלה מבחי' מדבר שבבריאה כידוע בהשתלשלות דע"ס דמל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה וכן פני אדם דבריאה מקבל ממל' דבריאה וכמו ויפח באפיו נ"ח שמהבל זה נתהווה נשמה שלימה דאדה"ר וכמשל דבור המשפיע שנעשה שכל במקבל וע"כ הגם שנקרא דומם באצי' נק' מקור חיות כל העולמות ממש). וכ"ז הוא בחי' מל' דאצי' שנחשב בבחי' דומם בד' מדרגות דצח"מ דאצי'. אבל הנה בחי' המדות דאצי' הוא בחי' צומח דאצי' שיש בהן אור וחיות רב יותר כנ"ל. וכמו המדות באדם למטה שיש בהן צמיחה מקטנות לגדלות בין בהתפשטות שלהם מן השכל שבבינה אם הבנים כנ"ל בין בעצם מהותם כמו לפי שכלו יהולל איש כנ"ל בבחי' שלשה מדרגות דעי"מ הנ"ל. שתחלה היו המדות עליונות דאצי' כלולים בבחי' עבור באימא עלאה (כרגל הקצר שבה"א שנק' פסיעה לבר כנ"ל). ואח"כ נולדים ויוצאים לחוץ בבחי' לידה. ואח"כ הן בבחי' יניקה בגדלות כו'. וזהו כמו בחי' צומח שבחי כנ"ל במדות שבשכל כו'. וכידוע דבחי' בינה עלאה נקר' אלקים חיים וחכ' דאצי' ג"כ בבחי' חי כמו (קהלת ז, יב) החכמה תחי' כו' רק שהחכמה הוא בחי' חי בעצם ובינה שמקבל מחכ' נק' חיים בהתפשטות החיות או חיה כמ"ש בחוה כי היא היתה אם כל חי וכמו תוצא הארץ נפש חיה כו' שזהו בחי' צומח שבחי כך הוא בחי' צומח דמדות דאצי' מבחי' חי דבינה מן ההעלם לגלוי ממש ובתחלה היו המדות כלולים בהעלם בבטן אימא כו' כנ"ל באוי"ר הכלולים בשכל כו' וד"ל:

(לב) ונמצא מובן עכ"פ מכל הנ"ל בדצח"מ הגשמיים והרוחניי' שבנפש האדם התחתון והאדם העליון שהצו"ח המה קרובים וסמוכים זע"ז ומתיחסים כא' עד שהם באים כא' בהתחברו' אמיתית בערך וקירוב זע"ז והן הצומח נבדל כ"כ מן החי מאחר שיכול ליכלול בו ממש ואח"כ יוצא לחוץ וגם ביציאתו לחוץ גם אז עדיין דבוק וקשור בחי כנ"ל במדות שצומחים מן השכל שלפ"ע שכלו ממש יצמחו וגם מאחר שכלולים ומתאחדים בשכל בבחי' עבור ודאי שיש לזה חבור וקשר אחד בעצם. והראייה ממה שגם אחר שהן נולדים ויוצאים לחוץ במציאות בפ"ע עדיין אחוזים וקשורים וצריכים לקבל שפע קיומם מן השכל שהוא בחי' החי להיות מזה עיקר חיותם וקיומם וגידולם תמיד כו'. וא"כ הרי מובן מכ"ז שאין הצומח והחי נבדלים גם מצד עצם מהותם אלא מתדבקים יחד זע"ז מצד שקרובים זע"ז ביחוס וערך אחד (ולזה לפי שכלו דוקא יהולל איש שהן ג' מדרגות דעי"מ הנ"ל) ונבראים ממה שיש ממוצע בין הצומח והחי שהן אדני השדה שהן בחי' חי וצומחים מן הארץ כמ"ש בע"ח. אך גם בין הדומם והצומח יש ממוצע והן האלמוגים אלא שנק' צומח שבדומם ואדני השדה נק' צומח שבחי שהוא חי שבצומח כמו הקוף שנק' ממוצע בין החי ומדבר שנק' מדבר שבחי שהוא חי שבמדבר כו' וד"ל):

(לג) והנה עם כל הנ"ל יובן בתוס' ביאור יותר בטעם הענין

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.