יב, ג

ב"ן ששרשו בס"ג (כמשי"ת):

(יח) והנה עפ"י כ"ז יובן ג"כ למעלה בבחי' אדם העליון דאצילות שכלול מב' מדרגות דמ"ה וב"ן כדוגמת האדם למטה. והיינו בחי' המדות דב"ן שיורד למטה להחיות כל העולמו' מאין ליש כמו דמיון החיות של נה"ט בחיות גשמי בגוף האדם למטה כמאמר (ברכות י, א) מה הקב"ה ממלא כו' כך הנשמ' מלאה כל הגוף. ונק' ממלא כ"ע והוא בחי' שם ב"ן שבמל' שמקבל ממדות דקטנות דז"א כידוע וכמ"ש ואתה מחיה את כולם כו'. ומדרגה הב' הוא בחי' המדות עליונות דאדם דאצילות שמקבלים מן המוחי' עליוני' דאו"א שהוא בחי' מ"ה דאדם כמו שבאדם למטה המוח שליט על הלב כנ"ל שמוחי' דחו"ב דאצילות מאירים במדות שבלב האדם העליון להנהיגם (כצורה בחומר כו' כנ"ל). ואמנם נבדל בערך ממדות דקטנות דבחי' ב"ן וא"א לומר שנולדו מן המוחי' דחו"ב אלא שהמוחי' שבאדם העליון הן באים במדות שבלב להורות מקום להיכן יתפשטו כו' בדרך מעבר ולבוש כנ"ל באורך. אך שולטים במדו' שבלב לחסד או דין כפי הוראת המוחי' דחו"ב שבמדות דגדלות ז"א דבחי' מ"ה דאדם כמו וינחם ה' כו' ויתעצב אל לבו כו' לפי שרבה רעת האדם. ולהיפוך בבחי' החסד ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף כו' להכות כו'. ואמנם מבואר למעלה ששרש האמיתי לעצם המדות הטבעיות דבחי' ב"ן גבוה יותר גם מבחי' מקור השכל כו'. וע"כ הן תקיפי' וחזקי' יותר מכח השכל בהתגברות כחם העצמי לעמוד לנגד הסכם השכל (וגם להטותו להפוכו כנ"ל) וגם למעלה יובן מזה ששרש מדות דקטנות דבחי' ב"ן דז"א שרשם גבוה ועליון יותר גם משרש המוחי' דחו"ב דאצילות ששרש התהוות המוחי' דאו"א הוא רק מבחי' מזלות דא"א ונוצר ונקה כו' שהן נמשכים רק ממותרי מו"ס דא"א שאינו רק בחי' צומח שבחכ' כו'. (שזהו כמו צמיחת כח השכל מכח המשכיל דנפש השכלית למטה באדם). אבל שרש המדות הטבעי' דבחי' ב"ן הוא בבחי' עתיקא עצמו שהוא למעל' גם מג"ר דא"א כידוע דחסד דע"י מלובש בגלגלתא דא"א וגבו' דע"י בח"ס כו'. וזהו שא' דז"א בע"י עצמו אחיד דהיינו למעל' משרש או"א שאינו רק מבחי' מזלות דא"א כו'. ומזה הטעם אנו רואים באדם למטה דהגם שהמוח שליט על הלב אין זה רק בהנהגה בעלמא. אבל עצם המדו' הטבעיי' שרשם גבוה הרבה יותר משרש כח השכל מטעם הנ"ל. (וזהו שבחי' ב"ן גבוה ממ"ה בשרשו והוא מה שהחומר שרשו עליון יותר משרש הצורה אף עפ"י שנק' אדם בחי' מדבר שיש בו שלימות דבחי' מ"ה וע"כ רודה ומושל על הבהמה. עכ"ז יש יתרון לבחי' ב"ן דבהמה למעל' מבחי' אדם וכמ"ש כי לא אדם הוא כו'. וכמ"ש במ"א וד"ל).

(יט) והנה אחר כל זה יובן ג"כ בשרש ענין ההפרש בין בחי' התוהו לבחי' התיקון כנ"ל. שמבואר בע"ח דבחי' אורות דתוהו הן אורות תקיפים וחזקים ביותר ע"כ לא יוכלו הכלי' לסבול האור ונשברו ונפלו כו' והוא מצד רבוי האור ומיעוט הכלי כו'. אבל בחי' התיקון בא במיעוט האור ורבוי הכלים כו' ובבחי' התכללות זע"ז דוקא. אבל בחי' אורות דתוהו