ו, ג

גדול יותר מכחם העצמי והוא שיעלו אבר כנשרים וד"ל:

(לד) אמנם הנה עדיין אין כ"ז מתיישב לנכון שהרי כל עיקר הענין ברחמנות דנשר על גוזליו היינו מה שישאם על אברתו מלמעלה או שיכניסם תחת כנפיו מלמטה כנ"ל. וא"כ מה זה שהוצרך לעשות לנשמות כנפיים כו' הלא הנשמות הן הנק' בנים והן כמו האפרוחים דאימא עלאה רביע' על בנין ופרסת גדפהא כנ"ל או ישאהו על אברתו שאז הן מלמעלה כמ"ש ואשא אתכם על כנפי נשרים. ויהיה איך שיהיה מה צריך לעשות להם כנפיים ככנפי נשרים עצמן שזה אינו שייך לענין הרחמנות דנשר על בניו כלל כו'. אך הנה יש להקדים תחלה ענין המאמר דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט כו' דיש להבין לפי כל הנ"ל שעיקר ענין הברורים היינו עליית רפ"ח נצוצי' שנפלו בשבירה בעה"ד כו' והברור הוא ע"י תו"מ בפו"מ בדברים גשמיים דק"נ כנ"ל. וא"כ למה הזכיר ענין התשובה עם המע"ט דודאי במע"ט לבד בעוה"ז יעלו הנשמות למעלה מעלה מטעם הנ"ל. עוד י"ל למה נאמר דמע"ט בעוה"ז יותר גדול מחיי עוה"ב כמ"ש ונחיה לפניו מאחר שעוה"ב הוא רק קבול שכר על המצות בפו"מ ואיך המצות עצמן גדול מקבול שכר שלה כו':

(לה) והנה יובן ע"פ ביאור ענין כנפי השכינה הנ"ל שהוא דוקא מההעלאה ניצוצי הקדושה מע' שרים דנוגה שנכנסים תחת כנפי השכינה כו' דמבואר למעלה שיש ב' תועלות בכנפים א' לפרוח ולפרוש כנפיו והב' להגן על הנכנסי' תחתיהם כו'. וזהו ההפרש בין נש"י לנשמת הגר שבאו לחסות תחת כנפי השכינה דהגם שהנשמות הן ג"כ רק תחת כנפי השכינה וכמ"ש דאימא רביע' על בנין כו'. אבל הן נק' בנים והיינו כמו האפרוחים דהרחמנו' דנשר על גוזליו בטבעו העצמי ביותר ע"כ מתכסים תחת כנפיו להיות שהמה הבנים וטבע האב לרחם כו'. אבל אותם שאינם בנים אע"פ שמגין עליהם אין ערך זה לגבי רחמנות העצמי כו' וכך בכנ"י נאמר הבן יקיר לי אפרים כו' המו מעי לו רחם ארחמנו כו'. וזהו כנשר יעיר כו' כן ישאהו על אברתו:

(לו) ויובן מזה גם בענין התשובה שהתשובה בנפש החוטאת זהו ממש כנשמת הגר שעלה מנש"ט לקדושה מאחר שהיה מושקע ברע גמור ויצא מן הרע דק"נ לטוב. אך אינו דומה לנשמה שהיא טהורה בעצם ולא באה לכלל טומאה נק' בנים שהן נשמות הצדיקים בתו"מ כו' שיפול בהן הרחמנות בעצם כנ"ל. שזהו ענין הרחמנות הנשר על גוזליו ירחף וישאהו על אברתו כו'. אך באמת יש מקום שיפול בחי' הרחמנות ביותר על בע"ת מצדיקים. והוא מצד שפלות העצומה מה שנדח ונתרחק ונפל בשאול תחתית דעומק רע כו' וכאשר ישוב אל ה' בבכי וצעקה במרירות ושפלות עצומה יותר מאביון שצועק על העדר חיי נפשו כו' שאז ודאי מעורר רח"ר העליונים ביותר מעומק רום כנ"ל בפי' מחיה מתים ברחמים רבים כו' ואין מתים יותר מאותן שנפלו בעומק רע דג' קה"ט שנק' מות ברוחני' כמ"ש כי לא אחפוץ במו' המת המת מעיקרו כו'. וכן שובו ולמה תמותו כו' והן ג' קה"ט לגמרי בעבירות חמורות כידוע