נא, ב

מעלה מבחי' פנימית דחו"ב שמתברר לאמתות האין דחו"ב יותר מכמו שהיה במקורם כשנק' עה"ח וכנ"ל בענין עומק דחו"ב בלב בשר דוקא וכה"ג וד"ל (ובחי' העוה"ב שא' להנחיל אוהבי יש במורגש דוקא כנ"ל וד"ל):

(כא) והנה יובן כל זה במה שאנו רואים בעבודה שבלב ומוח בתפלה בבחי' התגלות התפעלו' המדות דאוי"ר מחמת ההשגה והתבוננות בטוב טעם ודעת אלקי' בעונג וחדוה ושמחה עד שבא לבחי' התלהבות רשפי אש התשוקה מורגשת בלב כענין צמאה לך נפשי כו' וכמו חלב ודשן תשבע נפשי כו' שמתענג בנפשו ולבו בלב בשר בהתלהבות אמיתי' מצד אלקות ממש אעפ"י שההתלהבות עצמה בהשגה זו הוא רק בבחי' הקדושה האלקי' לה' לבדו עכ"ז מצד שהיא באה במורגש ובליטה יתירה בבחי' יש ודבר מה הרי יוכל להשתלשל מזה בחי' גסות הרוח ממש והגם שגסות זו הוא בסט' דקדושה עדיין כמו ויגבה לבו בדרכי ה' כו' לומר בנפשו הלא דבר הוא שהוא הגיע לקרב' אלקי' במעלה יתירה לאמיתתו יותר מזולתו עד שנחשב צדיק בנפשו להיות בהתנשאות הלב ממש ויוצא מזה הכעס וקפידא על המונעו ופוגם בכבודו ומלעיג עליו וכ"ש שיקצוף ביותר על העושה רע שמקנא קנאת ה' כו' ולו ראוי קנאה זאת מפני שמחזיק עצמו לירא אלקים באמת בבחי' יש ודבר שכל זה בא לו מצד הרגשת ההתלהבות ודביקות שלו בעצמו בבליטה יתירה בעת התפלה אך כ"ז שעדיין עוסק בעבודה בתפלה בהתלהבות ודביקות זו רק שהוא בהרגשת עצמו בגילוי ובליטה יתירה בישות וגסות זהו רק בחי' גסות של ההתלהבות עצמה שהוא עדיין הכל בבחי' קדושה האלקית (שזהו ענין נוגה דאצילות שאין בו רע כלל וכלל רק במה שנראה לבחי' יש ודבר מה (כמו מראה הקשת שבענן שבולט שם האור יותר מצד גסות הענן שמפני זה נק' נוגה כמ"ש כמראה הקשת כו' כן מראה הנוגה כו' כי נוגה לשון הוגה ענין בליטה כידוע) וזהו מצד גילוי האורות דחו"ג בחסדים מגולים למטה מהחזה כו' כנ"ל) אבל לאחר שנפסק ההתלהבות ולא נשאר רק רושם בעלמא אחר התפלה עד שבא לכלל כעס על המנגד לו או על עושה הרע כו' שנק' גבורות קשות שמסתעפי' מעבודה שבלב בתפלה שיש מזה שהוא בבחי' הקדושה ממש כמו כעס הצדיקי' גמורי' ות"ח על הרשעים שנק' חויא דרבנן כו' ומסתעף מזה גבורות קשות שבא מצד הגסות והתנשאות הלב שהי' בתערובות בהתלהבות האלקי' גם בעת התפלה רק שהי' בהעלם כי זהו שהי' במורגש בהגבהת הלב גם בעבודת ה' ויצא אח"כ בבחי' פסולת שהוא כמו גסות הרוח ממש מצד ישות וגסות עצמו שהוא בבחי' נפרד מאלקות וזהו דמיון לבחי' ק"נ דבריאה שרובו טוב ומיעוטו רע פי' שהעיקר הוא בחי' ההתלהבות האלקית עצמה שבתפלה שהי' רק מצד התגלות אור האלקי במורגש ביותר אך מצד מיעוט תערובת דהתנשאות והגבהת הלב שיש בזה יצא בבחי' פסולת והוא מיעוט הרע שיוכל להיות בהתנשאות ממש ובכעס ודין שלא לש"ש (וכן יפול בתאות אהבת עצמו בהיתר

נא,ג>C0>

וכקדושה יתירה נדמה לו והוא רק התלהבות אש זרה דגופני רק שמוטעה בנפשו מאד כידוע ואינו רע גמור עדיין שלא יבא לכלל עושה רע בפ"מ רק במיעוט שבטל ברוב כמו הקנאה ותאות היתר וכבוד וכה"ג) וזהו ק"נ דבריאה ששייך בו קנאה בקדושה כקנאת נחש בגילוי אלקות באדם וחוה שהי' במורגש ביותר (וכך הי' קנאת השטן במ"ת שהי' גילוי אלקות במורגש והחטיאם בחטא העגל כו' וכמו נתן עיניו כו' שהקנאה באה מצד קירובו לקדושה כו') כבינונים שזו"ז שופטן אך בנפילת המדריגה עוד הוא שיסתעף מזה בחי' רע גמור והוא אש זרה דתאות רעות וכמו ק"נ דיצירה שחצי' טוב כו' שלפעמים יש בו התפעלות לטוב ולפעמי' לרע ממש שהן מדות רעות דק"נ רק שמתהפך וזה בא מצד הפסולת הגס יותר והוא במה שגם בעבודה שבלב בתפלה לא הי' העיקר רק בבחי' הנאת עצמו שיהי' יש ודבר מה כו' שנק' לגרמי' רק שהי' בזה הכוונה הטובה ג"כ לה' בביטול עצמו שנק' תערובות מחצה טוב ומחצה רע וזהו בנוגה דיצי' שנק' להט החרב המתהפכת לפעמים לטוב כו' וכן ע"ש דנוגה דיצירה לפעמים בביטול ולפעמי' בגסות שאומר לי יאורי כו' וכשרו של עשו למעלה שנאבק עם יעקב כו' ואו' שירה כמו (תהלים קיז, א) הללו את ה' כל גוים הבו לה' משפחות כו' רק לפרקי' רחוקי' נמצאו במרד ופר"ע כו' אך בירידת המדריגה עוד בק"נ דעשי' שם רובו רע כו':

(כב) והענין הוא כמו הנופל ברע גמור בפר"ע ממש לילך בשרירות לבו בגאוה וחוצפ' בלי שום הרהור תשובה לפי שגם בעבודתו בתפלה רובו רע שלבו רחוק מה' ורק בפיו ושפתיו יכבד מן השפה ולחוץ וגם זה למען יכבד בעיני הבריות כמו למען שמי יכבד כו' לקנות שם להתייהר וכה"ג ועכ"ז לפרקי' יהרהר בתשובה ויכנע לבו ויפול פחד אלקי' בלבו כו' ויש בזה חלוקי אופני' שונים בתערובות טו"ר שיש בזה שיש שבחי' הטוב שבו עכ"פ בחיצוניות אמת כמו כי פנו אלי עורף ולא פנים שעכ"פ בבחי' חיצוניות ואחוריים לצאת י"ח עובד אלקי' בתו"מ ותפלה וצדקה וכה"ג רק שאין תוכו כברו שעיקר תוכו ופנימיותו בעניני גופו ותענוגי עוה"ז וז"ש (ישעי' כט, יג) בפיו ושפתיו כו' מצות אנשים מלומדה מצד טבע יהדותו כו' וזהו שמיעוטו טוב וגרוע מזה שגם מה שיעשה טוב קצת מעורב ברע ואינו אמת כלל כנ"ל ועכ"ז יש בו הרהור תשובה באמת לפרקים (וכך הוא בעוסקים בתו"מ כנ"ל שיש אוהבי' תו"מ בדרך טבע תולדה כו' ויש שהעיקר להתגדל ולהתפרנס כו') וכך הוא למעלה שהן ע"ש דנוגה דעשי' שרובו רע כו' שיודעים את רבונם ומכוונים למרוד בו ומורדים בפר"ע בהתנשאות וחוצפ' כמו אם תגביה כנשר כו' ולפרקי' יהיו בבחי' ביטול והכנעה לאלקות ותפול אימת' כו' ונמצא דשרש הראשון ליצה"ר ומ"ה דרע דק"נ דעשי' בבחי' האצילות הוא רק הרגשת יש ודבר מה כישות דהתלהבות האלקית שכולו טוב בבחי' הקדושה האלקי' לה' לבדו רק שהוא במורגש ברעש בבליטה יתירה שזהו רק גילוי הגסות וישות בקדושה זו (בל"א עש איז זייער בולט אן גיזעהען

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.