נא, א

לרע דנוגה כלל וכלל כנ"ל וכך הוא למעלה בד' מדרגות דד' עולמות דאבי"ע שהוא ד' אותיות דשם הוי"ה יו"ד באצילות ה"א בבריאה כו' דבחי' נוגה יש באצילות ג"כ אבל אין בו שום תערובת רע כלל דאין רע יורד מלמעלה כו'. ועכ"ז נק' נוגה דאצילות בבחי' קליפה לפרי והוא רק כמו בחי' ההרגשה שמרגיש א"ע שהגם שהוא בבחי' ביטול לאלקות מרגיש בעצמו גם בחי' ביטול זה בבחי' יש שיש מי שבטל כו' כמ"ש במ"א שז"ש במלכה בחירק בחי' מל' דנוגה שילדה גם היא כו' עד שגם ופילגשו ושמה ראומה ראו מה שנראה ליש גם בחי' מה בביטול שלו לאין כו' ראו שאני בטל כו' וזהו כמו שא' ששטן ופנינה לש"ש נתכוונו כמ"ש ויבא גם השטן בתוכם בצירוף עם בני האלקים שמתיצבים על שם הוי"ה דאצילות כו' שכוונתו לש"ש ממש בלי שום תערובת כלל כי בבחי' האצילות גם בחי' הקליפה דנוגה שהוא ההרגשה בעצמו בבחי' ביטול לקדושה האלקית אך בירידת המדריגה עוד למטה מן האצילות בעולם הבריאה שם יש בו תערובת רע מעט והוא מ"ש בע"ח דנוגה דבריאה רובו טוב ומיעוטו רע שזהו מה שמסתעף מבחי' הרגשת עצמו להיות בבחי' יש וגסות מעט בבחי' פירוד מאלקות וכמו הרגשת עצמו בהשגת שכל שהתפעלותו ממה שמשיג דבר מה שהשגה זו בחי' נפרד מאין דחו"ב היפוך הביטול דמ"ה דחו"ב הנ"ל וע"כ יש בו מבחי' הרע ממש שהוא גסות הרוח שמביא לפר"ע הגם שעדיין רובו טוב בביטול לאלקות והוא מה שא' דנתן עיניו במקדש והחריבו וכן בקנאה דנחה"ק דוקא זו רע ממש הוא כו' וד"ל ובירידת המדריגה עוד בעולם היצירה ששם בחי' ההשגה דבינה בקיצור והסתלקות רק המדות דחו"ג המגולים ביותר ע"כ נוגה דיצירה חצי' טוב וחצי' רע והוא בחי' הרע שבאהבות רעות שמסתעף ממה שעיקר כוונתו באהבה זו בתערובת יש ולגרמיה לעצמו בהגבהת ובהתנשאות הלב כענין הנ"ל במ"ש לא יחפוץ כו' כ"א בהתגלות לבו כו'. וזהו שהשטן המקטרג ומעורר הדין להיות מזה רצועה לאלקאה כו' שבא מכח תערובת הרע שבמדות דחו"ג כו' ובירידה עוד בעולם העשיה שגם המדות שם מצומצם בבחי' העשיה זהו בחי' קליפה דרע שרובו רע ורק מעוטו טוב וכמו שאין בלבו רק תערובת עצמו בלבד בלי ביטול לאלקות כלל כמו שערב רב עלו כו' וכמו אמרו אחיכם כו' למען שמי יכבד ה' וכעוסקים של"ש רק להתגדל ולקנות שם כו' וכה"ג (וכגסות דירבעם כו' כנ"ל) והוא ק"נ דעשיה שרובו גבורות קשות רצועה לאלקאה ממש שהוא ליסר האדם ברע שבו כמ"ש תיסרך רעתך ונק' מה כו' ונמצא ששרש שרשו דשטן שהוא היצה"ר ומ"ה באצילו' הוא רק בבחי' הרגשת עצמו בקדושה האלקית שנק' בליטה שבולט ישותו במה שמשיג ובטל לאלקות ובבי"ע משתלשל מזה גסות ויש הנפרד מאלקות לגמרי כענין האפיקורסין שיודעים את רבונם ומכוונין למרוד בו כו' ושרש המרד הזה הוא רק מהרגשת עצמו בהשגה האלקי' בנוגה דבריאה וכאלישע אחר וכה"ג כנ"ל וד"ל ועכ"ז בבחי' הבירור דעה"ד בחיצוניות דחו"ג דבינה כנ"ל יש יתרון