לח, ד

להדבק בה' ע"כ קשה עליו הריחוק ביותר וירא מזה יותר וא"כ הרי יש רעדה ואימה יתירה במקום גילה בקירוב יותר מיראה שמרחוק מצד עוצם הרוממות או פחד העונש העצום וכה"ג. ובזה יש יתרון מעלה לעובד מאהבה שכלולה עם היראה כנ"ל יותר מעובד ביראה לבדה כו' וד"ל:

(כג) אך עכ"ז הרי אמר עבדו את ה' ביראה דמשמע ביראה לבדה ואח"כ אמר וגילו ברעד' כו'. והענין הוא דודאי א"א לומר ביראה לבדה בלא אהבה כלל. שהרי אמר עבדו את ה' בשמחה באו לפניו ברננה ואין שמחה ורננה רק בעובד מאהבה בקירוב ודביקות עצומה שבזה יש שמחה ורננה מרוב התענוג שמתענג על ה' באה"ר כידוע אלא צ"ל דשניהם אמת שצ"ל העבודה בירא' וגם בשמחה כמו שמחה של מצוה ששמח ומתענג על נח"ר שעשה לקונו במצוה זו כעבודת האוהב הנאמן לאדוניו כו'. ואמנם מ"ש עבדו את ה' ביראה היינו בקבלת מ"ש באימה ויראה פשוטה מצד יראת הרוממות בהשגת רוממו' דאא"ס ב"ה איך שהוא קדוש ומובדל בערך מכל ההשתלשלות דאבי"ע כו'. שזהו בבחי' שמחה מרחוק שנופל עליו אימה ויראה לעמוד מרחוק בבחי' שפלות עצומה כמו (שמות כ, טו) וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כו'. וכן באמצעות התגלות אלקות באותות ומופתים נוראים כמו בקי"ס שאמר (שם יד, לא) וירא ישראל כו' וייראו כו'. ועכ"ז כמו שיש יראה כלולה באהבה ושמחה מקרוב כנ"ל. כך יש אהבה כלולה בירא' ופחד שמצד הרוממות כי הרי בהשגת הרוממו' בשבחים הנפלאי' כמו מפלאות ה' במע"ב ובכל פרטי ההשתלשלו' שהוא רק מהארה דהארה מזיו כבוד ה' והשגחתו הפרטית בכל אשר עשה וברא כו'. בזה יש אהבה ותשוקה שתכסוף נפשו לעלות למעלה להדבק ולהכלל במקור כל החיים העליונים בהתלהבות רשפי אש ולא להיות נשאר למטה בעולם הנפרד וכל שיגדל יותר השגת הרוממות יותר תכסוף נפשו לעלות ולצאת מחומר חשכת גופו בעוה"ז הגשמי כו' וזו היא האהבה הכלולה ביראה ופחד אלקים שמצד הרוממות רק שהיא ג"כ מרחוק שרוצה להתקרב כרואה רוממות המלך שתכסוף נפשו להתקרב לפניו ולדבר עמו בקירוב והארת פנים וכל שיגדל יותר רוממות המלך יותר יחשוק להסתכל ביקר תפארתו מקרוב שנק' בחי' רצוא והוא שנק' שלהובין דרחימות' שהיא מרחוק דוקא כידוע וד"ל. וכמו שאין שלימות האהבה בקירוב ניכר רק מהיפוכו כשירא להפרד ולהתרחק כנ"ל. כך אין שלימות היראה ופחד אלקים שמצד השגת הרוממו' ניכר אלא מהיפוכו הכלול בו. שהוא מה שחפצו ותשוקתו להיות עומד מקרוב וזהו וגילו ברעדה ע"ד הפשוט שיהיה גילה וחדוה ביראה ורעדה שמרחוק שהוא השמחה וגילה להתקרב לאור פני אלקים כמו (תהלים מב, ג) צמאה נפשי כו' מתי אבא ואראה פני אלקים וכה"ג. וזהו שמפרש לרישא עבדו את ה' ביראה שיהיה עם גילה וחדוה שכלולה ביראה זאת (ומ"ש עבדו את ה' בשמחה זו היא העבוד' מאהבה שמצד הקירוב שכלולה ג"כ מיראה כנ"ל והוא שאמר במקום גילה ושמחה כמו שמחה ש"מ שם תהא רעדה (והוא הפוך פי' הפשוט דגילו ברעדה