יב, א

בשני יצריך כו'. ואמנם אח"כ תתגבר האהבה הטבעי' בלב בשר ברבוי ותוקף גדול הרבה יותר מכפי הטעם והשגה שממנה נולדה האהבה בתחלה עד שלא יוכל לעצור רוחו ולבו להיותה בלתי מוגבלת כלל בשכל וטעם והוא הנק' אה"ר הטבעי' שלמעלה מן השכל שהוא בחי' מדות טבעיו' דבחי' בהמה שלמטה מן הדעת ושרשה למעלה מן הדעת. כמ"ש דוד (תהלים עג, כב) ואני כו' בהמות הייתי עמך כו' וכמשי"ת). עוד ראייה לזה שמדות הטבעיי' יש להם שרש חזק בעצמות הנפש יותר מן כח השכל ממה שאנו רואים שאם יגבר האהבה הטבעיי' באדם לדבר מה שחושק אליו אע"פ שהוא נגד הסכם השכל והיפוכו ממש לא יוכל השכל לעמוד על כח התאוה הזאת כי כח המדה הטבעית כמו שהיא בתולדה בבטן חזק יותר מכח השכל כמו אם יתאוה אדם למאכל שאוהב בטבעו בהיותו רעב אע"פ שיודע בשכלו שזהו דבר המזיק לנפשו לא יוכל לעמוד על נפשו בכח שכלו המושל על מדותיו שבלב כלל וא"א לו להפוך מדה הטבעי'. ומה שכח השכל מושל על הטבעי' אינו אלא כמו שמושל על הבהמה ברסן כך לבו ברשותו לעצור. אבל אם תתגבר המדה הטבעי' כמו שהיא בעצם לא יועיל ממשלת כח השכל כי המדה חזקה הרבה ממנו כמו שטבע הבהמה חזקה הרבה מן האדם כו'. (וע"כ אמרו איזהו גבור הכובש את יצרו שנק' גבורה גדולה במה שמגביר כח השכל האלקי שבנשמתו על תאותו הגופנית שהוא בבחי' בהמה שחזקה הרבה מן האדם וכמאמר (סוטה ג, א) אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות כבהמה ממש כו') ואף ע"פ שיש כח חזק לשכל למשול על המדות כמו שנראה לעין שהמוח שליט על הלב כנ"ל. הנה גם זה הכח ניתן מכח עצמות הנפש שיגביר כח הצור' על החומר כנ"ל. אמנם אין זה רק להנהיגם לבד ולא שיוכל לשלוט בעצם כחם כשיגברו לפרקים ביותר לפי שעצם כחם חזק יותר בעצמות הנפש יותר מחיזוק כח השכל בעצמות הנפש והיינו בבחי' יחידה שבנפש שלמעלה מבחי' החכמ' שבה שנק' נפש השכלית כנ"ל וד"ל:

(יז) והמופת לזה הוא מה שאנו רואים בהפרש שבין תינוק לזקן להיות שאנו רואים שהתינוק הקטן מדותיו הטבעיים חזקים ביותר שא"א לזוז אותו מדבר שמתאווה בלבו כמו הבהמה וחיה שמדות שלהם חזקי' ביותר כו'. והוא מצד שזה מקרוב נולד ובא מתולדתו בבטן בטבע שנטבע בנפשו בחומר מדותיו בדמו ובשרו בחיזוק ותוקף גדול וכח השכל שבמוחו שהיא הצורה עדיין היא בבחי' קטנות מאד ובחלישות גדולה ע"כ מב' סיבות אלה לא יוכלו לעצור רצון תאותו לדבר מה אף שידע התינוק בדעתו הקטן למאוס ברע המזיק לנפשו ויודיעו וישכילו אותו בזה. עכ"ז אין כח בנפש השכלית שבו לגבור על מדותיו הטבעיים כלל ע"כ המדות שבלבו הן כמו שמוטבעים בעצם הנפש ומתנהגים שלא על פי שכל ודעת כלל רק כמו שהן בעצם הנפש ממש שחזקי' הן הרבה יותר מכח השכל גם כמו שהוא בעצם הנפש כנ"ל. ולזאת לא יוכל אדם לבטל ולהחליש ולהכניע למדות התינוק. (וכן באדם גדול בשנים כשיתגברו לפרקי' כנ"ל). אבל אדם גדול בדעתו אף