קא, ד

שינוי גמור מן הקצה אל הקצה גם בשכל וטעם א' שכב' גזר וחייב לדין שיתהפך הוא עצמו לגזור מטעם זה עצמו לחסד ורחמים וכמו טעם דיצר מחשבות לבו רק רע שהוא שגזר וחייב למחות האדם ולמאוס ולהנחם על בריאתו בתחלה וכמ"ש אמחה את כו' ואח"כ כשהריח בריח הקרבן ועלה לרצון לפני ה' גזר הטעם הזה עצמו שלא יוסיף עוד להכות את כל חי באמרו כי יצר לב האדם רע מנעוריו והכוונה שזהו עצמו זכות לאדם לפי שיצרו הרע שבקרבו מנעוריו הוא המחטיאו ואין עליו אשמה וחוב כ"כ אחרי שיצרו תקפו מנעוריו ואין לבו ברשותו לעמוד לנגד יצרו הרע ביותר והרי הטעם הזה עצמו שיצר מחשבות לבו רק רע כל היום שגזר בתחילה לדין ועונש למחות את האדם הוא עצמו שנהפך לטעם ושכל לזכות להצילו לפי שיצר לב האדם כו' וזהו שינוי בגוף שכל וטעם א' להתהפך מן הקצה לקצה מדין לחסד מפני כח רצון העליון שנרצה בקרבן של נח כמו ענין הנ"ל בפי' יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך כו' וד"ל:

(כא) אך הנה עדיין היא גופא יש להבין מאין יש בכח הרצון לגבור על השכל של דין להפכו לזכות וחסד כנ"ל מאחר שהשכל וטעם של דין ורוגז בא גם הוא מן הרצון של דין כמו מדת הכעס והרוגז שבא מצד שעברו על רצונו בתו"מ כמ"ש יכבשו רחמיך את כעסך ואין כעס ורוגז רק על עוברי רצונו ית' כמו וחרה אף ה' כו' ואיך אנו אומרים שיהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך מאין יהי' בכח הרחמים הללו לכבוש לכח הדין והרוגז ולהפכו לחסד ורחמי' כמו ברוגז רחמי' תזכור כו' אדרבה כמו שיש בכח הרצון של חסד להפוך לשכל של דין לזכות כנ"ל בענין רעת אנשי דור המבול כך יש בכח הרצון של דין ורוגז להפוך לשכל וטעם של חסד וזכות לדין וחוב מאחר שיש בכח הרצון להפוך שכל וטעם א' מן הקצה לקצה וכנ"ל דברצותו לחוב ישכיל באותו שכל וטעם עצמו שחייב לזכות להפכו לחוב שהוא יהי' הטעם בעצמו לחוב כו' ואין אופן כלל לומר במה שיגבור הרצון להפוך השכל של דין לזכות שאין זה רק בכח שלמעלה מן הרצון עצמו דוקא. אמנם הרי ודאי כמו שיש ב' קווין דחו"ג בחכ' לחוב ולזכות כך יש גם ב' קוין הללו ברצון שלמעלה מן החכ' שנק' מדות חו"ג שבכתר וגם הן שקולין ואיך יכריע זה לזה אם לא בכח העליון מן כח הרצון שיגביר הקו הא' דרצון על רצון שכנגדו כקו המשקולת שיכול להכריע משמאל לימין ומימין לשמאל וזהו שאו' יהי רצון מלפניך פי' מלפניך דוקא והוא שיבא כח העליון מן הרצון והוא שנק' רדכ"ר ואז יהי' רצון זה בכח לגבור על רצון של דין ורוגז להמתיקו והוא כח הרחמי' שיכבשו לכעס ורוגז כמו ברוגז רחמי' תזכור לגבור על הכעס ורוגז להפכו לחסד ממש והוא מה שיתהפך השכל וטעם של דין עצמו שיהי' מחייב לחסד וזכות כנ"ל. וזהו הנק' בזוהר לאגברא ימינא על שמאלא שהוא להגביר כח החסד שברצון על כח הדין ורוגז שברצון ואז ממילא יהופך השכל וטעם של דין הוא עצמו לזכות כנ"ל (וכנ"ל בענין קי"ס שנצח מדה"ר וכה"ג). אמנם עדיין אין זה מוכרח שיהי' התגברות כח החסד על