נ, ד
אימה יתירה כמ"ש (ישעי' לג, יח) לבך יהגה אימה איה סופר כו' שסופרים כל אותיות שבתורה ודורשים על כל קוץ כו' (כמ"ש במ"א) ונמצא שגם בתורה שהיא בבחי' עה"ח מצד ירידת' בעה"ד כו' יכול להיות בעוסקי' בה שלא לשמה לבוש שק דק"נ שיהופך מחיים למות ומטוב לרע וכל זה רק מצד בחי' הרגשת עצמו בזה במקצת תערובות גסות בבחי' יש ודבר מה שנעשה נפרד מבחי' אלקות שבתורה ולהיפך בחי' הבירור שבזה הוא רק ע"י בחי' הבטול לאלקו' שבתור' ביותר כמו ונפשי כעפר כו' פתח לבי כו' ואין התורה מתקיימת אלא במי שממי' עצמו לבחי' עצמו שהוא הרגש' עצמו לתפו' לעטרה להתגדל וכמ"ש ובלב כל חכם לב דוק' נתתי חכ' במי שיש בו ביטול הישות בלב שנק' חכם לב כו' וכן יהב חכמתא לחכימין דוקא כמ"ש במ"א והוא שא' ראשית חכ' יראת ה' כו' שאם אין יראה אין חכמה כנ"ל (שהוא יחוד ת"ת ומל' בזמן בהמק"ד ובגלות האחרון נפרדו וע"כ יכול להיות שיהיה חכם בלא יראה כלל ולהיפוך כו' ויוכל לכוין לאמתות הדין יותר וכן יש יראה בלא חכ' כלל כמ"ש במ"א ולא כענין ולא ע"ה חסיד שזה היה בזמן בהמק"ד):
(יט) ובכל זה יובן ג"כ בעבודה שבלב ומוח בתפלה שעיקר סבת הנפילה ברע מעט מעט הוא מחמת תערובת רע בעבודתו בגסות ויש שאין בהשגתו בחי' ביטול לאלקות כלל רק יחי' נפשו ויטיב לבו מגוף פשט ההסבר שבהשגה ואע"פ שנק' התפעלות השכל מצד עצמו בלי פירוד כלל אבל הוא התפעלות גשמיות השכל כמו שהוא בלבוש דנוגה בעה"ד בפשט התורה בנגלה כו' ונפשו מעורב בגסו' ויש היפוך הביטול לאלקות ע"כ נהפך למות לנפשו שיפול בקלות ראש כו' לפי שדעתו רחבה ולבו גס בו לומר רזי לי כו' (וזהו היפוך גמור מהתפעלות השכל מצד עצמו בטוב שבקדושה האלקית בבחי' עוצם הביטול והעדר הרגשת עצמו שאין מי שמשיג ומרגיש גם מה שבטל כו' שזהו בפנימית בינה שגם החו"ג סתומים שם כנ"ל וד"ל). וכן בקיצור ההשגה במדות שבלב כנ"ל שיתפעל במורגש באוי"ר העיקר הוא רק בהתגלות לבו בגסות והתנשאות שיהיה צדיק בנפשו ואין בזה בחי' ביטול לאלקות כלל כנ"ל עד שיהופך לרע גמור כנ"ל והפך מזה הוא בחי' בר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו כלל וטהר לבבו בתכלית כנ"ל עד שהוא כמו לב אחד ולא ב' לבבות כנ"ל ובפרט בקבלת עמ"ש למעשה בסו"מ כו' שזה כל האדם ודוקא במורגש בלב בשר כמו לבי ובשרי ירננו כו' וד"ל:
(כ) ונמצא מובן מכל הנ"ל עכ"פ בכללות ענין עיקר ההפרש בין פנימית דחו"ב שאין שם אחיזה לרע דנוגה כלל כי שם הוא למעלה מהסתעפות לעה"ד טו"ר כלל לפי שגם בחי' החו"ג דבינה סתומים ונעלמים בבחי' האין דחכ' כנ"ל ובין בחי' חיצוניות דבינה שמשם שרש לעה"ד כו' בהתגלות דחו"ג למטה (במדות שבלב מהחזה ולמטה כו') שהוא בהתגלות המדות במורגש שיש בזה תערובת עצמו ביש וגסות בלי ביטול לאין האלקי כלל ואע"פ שהרגשה זו אינה בבחי' רע כלל מ"מ יסתעף מזה הרע דמדו' דנוגה משא"כ בחו"ג הסתומים בפנימית דחו"ב שאין שרש מזה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.