קכה, א

מח"ס עצמ' והוא ענין הה"א דאברהם שלמעלה מאברם עצמו כו' דאע"פ שהוא רק הבל חיצוני דמותרי מו"ס הנבדל מן העצם ואינו נחשב מפנימית המוחין כלל (אף לא בגידי המוחי' הנ"ל) אבל שרשו למעלה מגוף המוחי' דח"ס ולזה יצא רק בבחי' הבל חיצוני לבד וכך הוא ענין אות ה"א קלילא הנ"ל דלית בה מששא כלל שיוצא רק בבחי' הבל חיצוני ומצומצם ביותר ואינו נרגש כלל ביציאתו מהבל הלב בגרון כנ"ל אבל הוא למעלה מהבל אותיות הדבור הבא במורגש וחיות רב שמהם בא ההשתלשלות מעליון לתחתון כנ"ל מטעם הנ"ל בהבל דמותרי מו"ס כו' שהוא ה"א דאברהם וכנ"ל בענין נובלות חש"מ תורה כו' וענין קוץ התחתון די' כו' כמ"ש בפ' לך לך באריכות וד"ל. ובכל זה יתורץ הקושיא דלעיל למה יגרע מעלת נשמות שנשקעו בע"ש יותר מע"ש עצמן שאין מקורם הראשון רק מחיצוניות הבל דה"א הנ"ל ולא מחכ' שבדבור ששרשו בח"ס עצמ' כו' דלפי כלל הנ"ל אין זה גרעון אלא מעלה יתירה ששרשו הוא יותר נעלה מגוף המוחי' דח"ס כו' וע"ש דנוגה גם הן באים למטה מבחי' שערות דנוק' שזהו כמו בין צירוף לצירוף וכנקבי הזיעה הנ"ל (ומה שמקבלים ממ"ח צירופים האחרונים דשם אלקי' זהו ג"כ ענין ובחי' המותרות שנק' לבוש שק כמ"ש (ישעי' נ, ג) ושק אשים כסותם משום שנאמר וכבודי לאחר לא אתן שהוא בחי' כבוד דח"ע כו' כמ"ש במ"א בענין ד' מאות איש דעשו כו' וד"ל):

(טז) וזהו שא' כי אב המון גוים נתתיך לדורות ג"כ כי הנה מבואר למע' דכל שפע חיצונית זו דה"א דאברהם בח"ס הוא בשביל להיו' מקור להתהוות נשמות שהן נצוצות דקדושה שנפלו למטה בהיכלות דק"נ בע"ש (ולפי הנ"ל הן נשמות שנזרעו בגופי' בכל ימי הגלות שגלו ישראל לבין אוה"ע ומולידים בנים כו' ומקיימי' תו"מ בגשמיות) והוא רק בחי' הבל חיצוני ומצומצם ביותר שנמצא ביניקת חלל השערה ממותרי המוחי' כדי להיות אב המון גוים שיוכל חסד דאברהם להעלות העלאת הניצוצות מהם לדורות עד ימות המשיח (שז"ש אז יאמרו בגוים דוקא הגדיל ה' לעשות עם אלה הניצוצות הגבוהים שנק' גרים מפני שמן הגוים באו ונכללו בקדושה האלקי' בתו"מ גשמיים ובתשובה שלימה להפוך הרע לטוב שזהו סבת יתרון האור מן החושך העליון כידוע ששרש זה הוא למעלה מפנימית המוחין דח"ס וראיי' מן י"ג מדה"ר שבי"ג ת"ד שנמשכים ממותרי המוחי' שבהן כח סליחת העוונות דוקא כנ"ל למעלה ממשפט התורה כו' כנ"ל (ואע"פ שבחי' שערות די"ג ת"ד הן בבחי' המשכות דאור הקדושה עליונה ביותר שנק' זקן אהרן כו' וע"כ הוזהרו הכהנים ביחוד ג"כ ופאת זקנם לא יגלחו ובלוים שהן מבחי' הגבורה נאחזים בהן גבורות קשות דק"נ ע"כ נא' והעבירו תער כו' וכן בנוק' שהוא מל' שנמשכת ויורדת למטה בבחי' גבורות קשות נאמר וגלחה את ראשה כו' הענין הוא כידוע דמבחי' הבירורים דאו"ח שעולה מגבורות קשות דנוגה ע"י תשובה ומע"ט בבירור דרע מן הטוב הוא שנעשה למעלה בחי' המשכת הקדושה די"ג מדה"ר לסליחת העון מפני שהן בבחי' תוקף הגבורות שבחסדים מצד בחינת