פד, א

מעילה לעילה כו' אך כאשר אמר לו ה' לך לך מארצך (ולך בשבילך) הענין הוא שיצא מבחי' ההעלם דכתר באברם בחי' ח"ס הנ"ל לגלוי יותר מכפי המדה וצמצום הראשון אל הארץ אשר אראך א"י שנק' עלמא דאתגלייא ששם הוא המקום שיתגלה שם כל יח"ע מהעלם לגלוי והיינו מה שנעשה מי' דחכמה ה"א כנ"ל באריכות בענין ה"א דאברהם כו' ואזי נעשה בחי' דרך ומעבר להיות חבור וקשר מן עצמות המאציל לנאצלים וכן מאצי' לבריא' כו' להאיר בתוס' אור מרובה ביתר מכפי המדה ע"י העלאת מ"ן במעשה התחתונים שז"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך כו' שיתעורר לצאת מהעלמו לגלוי כנ"ל וזה היה ההתחלה ממקור הראשון דבחי' ח"ס שיצא אח"כ מן ההעלם לגלוי ע"י מעשה התחתונים בבחי' יח"ע שבכל ע"ס דאצי' בתוס' אור מרובה להאיר למטה דוקא כי רוח אייתי כו' דלאחר שכבר נעשה קשר וחבור ודרך ומעבר מלמעלה למטה מן המשפיע למקבל מעצמות המאציל לנאצלים ומאצי' לבריאה כו' כך ממש נעשה בחי' קשר וחבור מלמטה למעלה מן המקבל אל המשפיע דהיינו מה שיש בכח מעשה התחתונים בעובדות שלהם במס"נ לגרום גלוי אור דיח"ע בתוס' מרובה מכפי מדה הראשונה להאיר ולהמשיך למטה ממש כנ"ל וד"ל:

(כד) ובכ"ז יובן סדר דברי פרשה זו במ"ש ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך כו' שזהו ענין ההתעוררו' של עצמות המאציל להיות דרך ומעבר וקשר וחבור מפנימית העלם העצמות לבא לידי גלוי בתוס' אור מכפי צמצום הראשון מלמעלה למטה מן המאציל לנאצלים וכנ"ל וז"ש לו לאברם בחי' ח"ס לך לך כו' שיתעורר לזה לצאת מהעלם העצמות שלו לגלוי בנאצלי' ומאצי' לבי"ע כו' וזהו אל הארץ אשר אראך שהוא בחי' המל' כו' דנעוץ תב"ס דוקא ואח"כ אמר ואעשך לגוי גדול דקאי על א"י דוקא ששם יהיה לגוי גדול ע"י שיהיו ישראל מקיימים תו"מ בא"י בשלמות הברורים דרפ"ח נצוצות שנפלו בז' אומות שהיו אז בא"י עד בימי דוד ושלמה דקיימא סיהרא באשלמותא כמ"ש בזהר שהאיר בכל ע"ס דמל' מפנימי' הכתר בגלוי שכינה בהיכל ק"ק ובקרבנות כו' וז"ש ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה להתברך ממך כל הע' שרים העליונים וכמ"ש ונברכו בך כל משפחות האדמה וד"ל. וכ"ז הוא שנעשה ההתעוררות מלמעלה למטה במאמר הזה שא"ל לך לך מארצך עד ונברכו בך כו' ואח"כ ממילא נעשה דרך ומעבר וקשר וחבור מלמט' למעלה שיוכל התחתון לעלות למעלה ביתר מכפי כחו הראשון והוא מ"ש מיד וילך אברם כאשר דבר אליו ה' שהיה יכול להלוך מארצו כו' להיות בא מן ההעלם לגלוי כאשר דבר אליו ה' בהתעוררות מלמעלה למטה כו' עד ויבאו ארצה כנען שהוא א"י שא"ל אל הארץ (עם שרי אשתו ולוט שהיא אחוריים דשם מ"ה דאברם כמשי"ת) ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם העברה זאת היא בבחי' העלאה מלמטה למעלה מטעם שכבר נעשה דרך ומעבר מלמעלה למטה במ"ש לו לך לך מארצך כו' וזהו שע"י העברה שלו בארץ עד מקום שכם מיד וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן כו'