סב, ד
מלמעלה מצד העצמות ממש שזהו מ"ש וחסדי מאתך כו' וכמו שאו' הבוחר בעמו ישראל באהב' העצמי' שמצד שעשועי' העצמיי' שלמעלה ממקור התורה הנק' הון ביתו ואה"ר זאת באה מלמעלה למטה ע"י האה"ר העצמית דכנ"י שעולה מאליה בבחי' התקשרות עצמית דכל מאדך שלא יחפוץ לכל הון ביתו הנמשך לג"ע ועוה"ב רק במהו"ע ית' ממש וכמו מי לי בשמים כו' דזהו עיקר ענין אה"ר העצמית שאין התשוקה רק לו לבדו לאשתאבא בגופא דמלכא ממש שאין ההארה שנמשך בכל הון ביתו בג"ע ע"י החכ' דתו"מ לרבבות מדרגות ערוך כלל לגבי מהו"ע ממש ואינו נחשב רק זיו בעלמא וא"כ בוז יבוזו לו כל הון ביתו לגבי אור האה"ר העצמית שלו שמצד עצמו ממש וראייה לזה ממ"ר דשיעבוד הגליות לא יכבו לאה"ר זו להיותה למעלה ממקור התו"מ וזהו דקאי אדסמיך ליה מ"ר לא יוכלו לכבות את האהבה העצמית גם אם יתן איש את כל הון ביתו לא יחליפו אל האהב' כו' והיא שעומדת לעד גם בהיות כנ"י בריחוק והסתר פנים ע"י העוונות המבדילים כו' לפי שאה"ר זו למעלה מהון ביתו שבמ"ת וד"ל:
(כב) והנה כל בחי' הון ביתו הנ"ל שאינו רק בחי' זיו ואור בעלמא לגבי מהו"ע א"ס ב"ה ממש כנ"ל זהו דוקא בבחי' פנימית דח"ע דתורה שהוא בחי' פירוש וביאור למצות מעשיות ולמעלה נק' טעמי מצות או טעמי תורה כמו טוב טעם ודעת למדני שיתגלו לע"ל כמ"ש ע"פ ישקני מנשיקות פיהו כו' שזהו בבחי' פנימית דח"ע שנק' ח"ס. אבל הנה גוף מעשה המצות עצמ' כמו מצות תפילין וציצית ומצות סוכה ולולב וכה"ג מצות הצדק' בפ"מ שנק' מעשה הצדק' שכוללת כל המצות כמ"ש וצדקה תהיה לנו כי נשמור כו' הרי הן בחי' פנימית רצון העליון שהוא פנימית התענוג והשעשועים העצמיים ממש שלמעלה גם מבחי' פנימית ח"ע כמו הגלגלתא שלמעלה ממוח החכ' שבה שהרצון נק' עטרה ע"ג הראש כמ"ש כצנה רצון תעטרנו והן בחי' רצה"ע שבמצות כאשר באים לפ"מ דוקא ששרשם ברצון העצמות ממש שא"א שיגיע לזה גם פנימית ח"ע שאינו אלא טעם כמוס לרצה"ע ואמתות ועצמות הרצון הוא למעלה מן הטעם לגמרי אפי' מטעם כמוס כו' ונמצא גופי מעשה המצות הן למעלה מטעמי וסודות המצות גם בשרשן למעלה בבחי' ח"ס כו' ובזה יש יתרון מעלה למצות על התורה שהתורה אין עיקר שרשה רק מח"ע שנק' חש"מ אבל המצות הן בעצמות בעל הרצון שאין טעם וחכ' לרצון העצמי כלל כו' (ולכך גם מה שנמנו וגמרו דתלמוד גדול אינו אלא משום דהתלמוד מביא לידי מעשה וזיל בתר טעמא כו' וכמ"ש סוף דבר כו' את האלקים כו' ומצותיו שמור כי זה כל האדם דנעוץ תב"ס וסב"ת דוקא וכן מ"ש ראשית חכ' יראת ה' שכל טוב לכל עושיה' ולא ללומדיה' כי לא המדר' הוא העיקר כו') ומה שהמצות באו בהתלבשות גשמיות בדצ"ח הגשמיים כצמר דציצית וקלף דתפילין וכה"ג אדרבה זהו הוראה גדולה על היות שרשו למעלה הרבה גם מן החכ' עילאה ע"כ הוצרכו לבא למטה בלבוש גשמי דוקא לפי שכל הגבוה יותר א"א לבא למטה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.