קלא, ג

בחי' ב"ן דרבקה עט"ב למעלה משם מ"ה כמ"ש נקבה תסובב גבר (ירמי' לא, כא) וזהו שנק' טובת מראה מאד וכ"מ שנא' מאד הוא בלא שעור וגבול כלל כידוע. והנה תחלה יש להבין במה ששבח ברבקה דוקא שהיא טובת מראה ולא אמר יפ"ת או יפ"מ דהנה ידוע ההפרש שיש בין תואר למראה שהוא ההפרש בין או"פ בכלי לאו"מ הבלתי מוגבל בכלי שהתאר הוא הציור והתמונה כמו בכלי שציורו ותמונתו נאה ביותר כ"ה בתאר עינים כמו יפה עינים והלחיים והמצח וזהו היופי שהוא בא באופן מזיגה והתכללות מכמה אופנים בטוב הציור והתמונה והאור המאיר בהם מתכלל מאמצעות כולם באופן נאה במזיגה טובה מלובן ואודם יחד כו' זהו שנק' יפ"ת ויפ"מ שהוא היופי באו"כ שמאיר בפנים בבחי' גלוי אור ממש לפי אופן היופי בתאר ומראה הנגלה לעין ממש אבל המראה הוא בחי' המקיף שבלתי מוגבל בתאר ואור הנראה בכלי בציור ותמונה אך שממנו מקור כל מיני אור הנגלה בפנים ע"כ נק' מראה שמראה כל אור טוב ויפה בפנים כי מראה ל' מפעיל שמראה כל אור כמו המראה שמביטים בה שנק' מראה לפי שמראה כל אור פנים הרואים בה והיא עצמה אינה בבחי' אור גלוי כלל וכ"ה בחי' מראה דפנים שמראה כל אור טוב בפנים תמיד עד שנחמד לעין כל רואה להביט ולהסתכל בה בלא טעם נק' טובת מראה שהמראה שלה באה מבחי' ההעלם לגלוי מאיר בטוב תמיד בכלל שאין בזה שעור מוגבל כלל (בל"א דער בליק אין דער אויס ווייז כו') להיות שזהו למעלה מיופי המוגבל בתאר ואור הנראה בכלי הפנים וזהו (ש"ה ב, יד) ומראיך נאוה והיינו בחי' מקיף דיחידה שבכנ"י שהוא התענוג והרצון בעצם שלמעלה מיופי התאר ומראה שהן בחי' מוחין דחו"ב בדו"ר שכליים הנגלים בפנים שיבואו בגבול ומדה באו"כ כו' וזהו שנק' טובת מראה שזהו כמו שיש תענוג גדול להביט ולהסתכל בדבר מה שנראה לעין במראה טובה מאד שמרא' כל אור טוב בלי שעור וגבול שיחשוק להסתכל ולראות בה תמיד עד שלא תשבע העין ולא יסוב עינו מלראות זהו שנק' טובת מראה מאד שטובה במראה לראות כמו במראה שמסתכלי' בה לראות בטובת המראה כל אור כו' וז"ש הראיני את מראיך לפי שנק' טובת מראה מאד והוא מ"ש כי מראיך נאוה כמו דבר הנחמד למראית העין שטוב להביט ולהסתכל בו תמיד ונמצא יש בפי' מראה ב' ענינים שהן א' ל' אור וזה שמראהו אור וזיוו טוב בגוון נחמד שמראה זה ענין גוון והב' מראה מענין ראיה והבטה כמו כלי ההבטה שנק' מראה לפי שרואין בה כל צורה להיותה מראה כל ציור פני הרואי' בה והכל א' לפי שהזיו והאור נחמד למרא' ביותר הכל רואין ומסתכלין בו בהסתכלות החזקה בלי יסור העין ממנה אפי' רגע לכך נק' מראה כמו המראה שבה מביטים ורואים להיותה מראה כל אור וזהו פי' טובת מראה או מראיך נאוה בב' ענינים שהן א' שטובה למראית העין לראות ולהסתכל בה בעונג הראיה שכל לבו נמשך בה מצד טוב הגוון והמראה הטובה הנחמדת לעין כל לפי שמראה אור טוב שזהו בחי' המקיף דיופי המראה שהוא יופי הגוון בתואר שנק' אור הנ"ל וד"ל: