קכד, ד

דנש"י כמו שהן בעצם ולמעלה יותר משרש התורה כמו שהיא בח"ס כנ"ל בענין נובלות חש"מ וד"ל):

(טו) וז"ש לאברם והיה שמך אברהם בה"א נוספת כי אב המון גוים נתתיך כו'. כי הנה מבואר למעלה שיש שרש למותרות למעלה מגוף המוחי' דח"ס עצמ' שהרי מה שלא היה יכול להתישב בכלי המוח מן ההעלם לגלוי אור הוא שיצא בבחי' מותרי מוחי' כו' וא"כ הגם שיצ' משרש דיניקת השערות דח"ס למטה מטה ביותר עד בחי' שערות דנוק' דז"א שמתהווים יניקות החצונים דנוגה דבי"ע מ"מ יש בהן מניצוצות הקדושות שעולים משם ואמנם הרי נתרחקו מאד מאד בתכלית הריחוק והפירוד מן העצמות ושיוכלו הניצוצות לעלות משם שהן נשמות שהן ניצוצי קדושה האלקי' ממש ויעלו למעלה ליכלל בה' אחד ממש צריך שיבא גלוי עצמות אא"ס שלמעלה מן החכ' הבאה בגלוי מן ההעלם בכלי המוחי' והוא למעלה גם מבחי' ח"ס הנ"ל למטה מטה כ"כ כדי לעורר את הניצוצות הללו ולהעלות' מהיכלות דע"ש דנוגה ולעשותם בבחי' הקדוש' ממש (כמו הנפש אשר עשו בחרן עשו ממש) וזה היה דוקא ע"י בחי' ה"א דאברהם אחר המילה ופריעה דכתיב ביה כי אב המון גוים נתתיך פי' אב הוא מקור העליון יותר מגוף המוחי' דח"ס הנ"ל שיוצא בבחי' תוס' גלוי בהבל חיצוני' דה"א דוקא שנק' אתא קלילא כו' דלפי ששרשו עליון יותר מעצמות המוחי' ע"כ בא בבחי' הבל חיצוני מאד כמו הבל החיצוני שביניקות השערות הנ"ל שבאי' ממותרי המוחי' (וכנ"ל בהבל אותיות הדבור שמן האותיות עצמן הוא שנעשו התהוות הברואים ומהבל אותיות שבעליון נעשה מקור לתחתון אבל בשביל התהוות נשמות בא מבחי' הבל חיצוני דה"א דאברהם שנמשך מהבל חומר הדבור שאינו נעשה מזה צירופי אותיות כלל והוא מבחי' החלל הריקן שבין אות לאות ובין צירוף לצירוף שמשם מקבלים הע"ש דנוגה כמו עד"מ הזיעה שיוצא מבחי' מותרות השפע שבדמי' בחללים ונקבים קטנים שבעור כו' וז"ש בשערהא אחידן שהשערות ג"כ באים מגומות שבחללים שבעור כו' כידוע. ואמנם שרש הראשון דהבל חיצוני זה שבין צירופי אותיות הדבור הוא למעלה גם ממקור השכל וחכ' שבאותיות הדבור והוא למעלה מבחי' ח"ס עצמ' כנ"ל וד"ל). וכידוע שזהו הכלל בכל מקום שצריך לבא למטה מטה ביותר צריך שיבא שם האור ממקו' העליון ביותר כו' ולזאת בשביל בירור נשמות מע"ש דנוגה צ"ל ממקום עליון יותר מבחי' ח"ס עצמ' והוא אשר צוה לו לך לך מארצך כו' והוא הה"א דאברהם שיהי' נק' אב המון גוים להוציא מע"ש כל הניצוצות העליונו' כנ"ל ואמנם ודאי שהע"ש דנוגה אינן נחשבי' כלל מבחי' העצמות דאדם העליון דאצילות כנשמות ומלאכים גם היותר תחתונים דסוף העשי' דשרשם הראשון הוא במוחי' דח"ס וע"כ כולן הן אומרים שירה באימה וקבלת עומ"ש וכמ"ש כולם גבורים כולם קדושים כו' וא"כ גם נשמות שבהן אינם בבחי' עצמיות דבחי' אדם העליון (שהן ג' מיני אדם הנ"ל) להיותם מברורים דנוג' וע"כ אין נכנסים רק תחת כנפי השכינ' לבד ולא בשכינה עצמה כו') אך עכ"ז יש להם שרש לנשמות למע'